מניעי קריאת התיגר של עיראק כלפי ארה"ב תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: עיון תיאורטי 3
1 .1. מעמדה של מדינה קטנה מול מעצמה בסביבה הגלובלית. 3
1 .2. הגורמים לקריאת תיגר של מדינה קטנה מול מדינה גדולה. 5
1 .3. סיכום הפרק. 7
פרק ב: גורמים לקריאת התיגר של עראק על ארצות הברית. 9
2 .1. רמת המנהיג 9
2 .2. הרמה הפנים-מדינתית. 10
2 .3. הרמה הבין-מדינתית. 11
2 .4. סיכום הפרק. 14
פרק ג: ארצות הברית בעראק לאחר הכיבוש.. 16
3 .1. המצב המדיני בעראק לאחר נפילת משטר צדאם.. 16
3 .2. מעמדה של ארצות הברית בעקבות המלחמה. 18
3 .3. סיכום הפרק. 19
סיכום.. 21
ביבליוגרפיה. 23
מבוא
קריאת תיגר של מדינה קטנה על מדינה גדולה מתבטאת בדרך כלל ב'קונפליקט אסימטרי'. קונפליקט אסימטרי מוגדר כקונפליקט שבו מעורבות שתי מדינות בעלות עוצמה שונה מבחינה צבאית וכלכלית.  קריאת התיגר מתבטאת ביצירת משבר ודרדור היחסים שבין המדינה הקטנה למעצמה, ביוזמתה של המדינה הקטנה. לעתים המשבר נוצר כהתגרות לקראת מלחמה, אך אין כוונתה של המדינה הקטנה לצאת למלחמה של ממש, אלא לכל היותר לעימות מוגבל. הקונפליקט המתבטא בקריאת תיגר עשוי לנבוע מאינטרסים כלכליים, מנושא הנתפס כמאד עקרוני בצד החלשה, אי שביעות רצון בצד החלש מהנצחתו של הסטטוס-קוו בעתיד, או מחוסר סיכוי לשינוי. מלכתחילה ברור מבחינה רציונלית כי אין סיכוי למדינה קטנה בהתמודדות צבאית מול מעצמה. בכל זאת קוראות מדינות קטנות תיגר על מעצמות. לפיכך תהיה שאלת המחקר התיאורטית:
מה גורם למדינה קטנה לקרוא תיגר על מעצמה ובאלו תנאים?
מה שמעניין בשאלה זו הינו:
קריאת תיגר של מדינה קטנה על מעצמה מנוגדת להגיון הריאליסטי ביחב"לי.
באמצעות מענה לשאלה זו ניתן לנבא מקרים נוספים שבהם מדינה קטנה תקרא תיגר על מעצמה.
שאלה זו רלוונטית כיום, לאור קריאת התיגר של מדינות נוספות, כמו צפון קוריאה ועד לאחרונה גם איראן על ארה"ב.
אחת הדוגמאות הבולטת לקריאת תיגר של מדינה קטנה כנגד מעצמה, הינה קריאת התיגר של עראק כנגד ארה"ב לאחר מלחמת המפרץ. קריאת תיגר זו נמשכה לסרוגין כעשור, אך רק לאחר פעולת הטרור מה-11.9.2001 נענתה לה ארה"ב ברצינות. לפיכך תהיה שאלת המחקר הספציפית: מה הניע את עראק להתגרות בארה"ב במלחמת המפרץ ובסכסוך שהסתיים לאחרונה בכיבוש עראק ובהדחתו של צדאם חוסיין?
בעבודתי ארצה לטעון, שאכן היה צדאם מודע לחוסר סיכוייו מול ארה"ב ואכן לא קרא נגדה תיגר עם כיבוש כווית, אשר היתה מבחינתו פעולה צבאית בעלת מטרה אופרטיבית. טעותו היתה שלא חזה את תגובת העולם בכלל ואת תגובת ארה"ב בפרט, ומשום כך הפך העימות בינו לבין ארה"ב שהתייצבה בראש הקואליציה הבינלאומית מולו. בקריאת התיגר כנגד ארה"ב, לאחר מלחמת המפרץ, העריך שארה"ב לא תצא נגדו למלחמה כוללת וכן הסתמך על כך שדעת הקהל האמריקאית אינה בעד מלחמה שתתבע קורבנות. הוא יכול היה להישען על התנגדותן של מדינות אירופה, להוציא בריטניה, למלחמה נגדו ואכן צדק בהערכתו, עד לפיגוע במגדלי התאומים ב-11.9.2001. לטענתי פיגוע זה היה בעוכריו, מכיוון שבעקבותיו ובעקבות איומי הטרור על ארה"ב, החליט הנשיא בוש להרתיע ולהתריע מדינות התומכות בטרור או מהוות סכנה לשלום ארה"ב ולשלום העולם. כיבוש עראק וסילוקו של צדאם מהשלטון היווה עבור בוש את כלי ההתראה המתאים כלפי מדינות נוספות, כדוגמת איראן, צפון קוריאה או לוב. מבחינה זו גם נראה כי ארה"ב נחלה הצלחה, שייתכן וביטויה הראשון בשינוי מדיניותו של קדאפי, מנהיג לוב בעת האחרונה.