תוכן העניינים:
1.  מבוא                                                                                               עמוד
3 – 6
2 .  דיסלקסיה מהי?                                                                              עמוד 7 – 9
3 .  סוגי הדיסלקסיה                                                                             עמוד
1 0 – 12
 3.1  דיסלקסיה ראשונית/התפתחותית  3.2  דיסלקסיה משנית/נרכשת         
3 .3   דיסלקסיה עמוקה                   
3 .4   דיסלקסיה שטחית
4 .  מחקרים בנושא מרכזי תמיכה ללקויי למידה בארצות הברית           עמוד
1 3 –  16 
4 .1    פרוייקט SERVE – CHIPPEWA WALLEY TECHNICAL COLLEGE                                                                                             CWTC –      4.2  שירותי סיוע בלימודים בצפון מזרח מטרו, הקולג' הטכני של צפון מזרח מטרו, ווייט    בר לייק, MN
4 .3  שירותי תמיכה לסטודנטים בקולג' הטכני  במידג' – MN
4 .4  המרכז לליקויי למידה בדרום מערב ורגי'ניה, הקולג' הקהילתי ניו ריור, דבלין, ורג'יניה
4 .5  מרכז אזורי לתלמידי מכללה בעלי לקות למידה, אוניברסיטת פרלאי דיקנסון, טינק, ניו ג'רסי, NJ 5.  ממצאים ומסקנות                                                                           עמוד
1 7 –
5
6 .  סיכום                                                                                              עמוד
2 6 – 28
7.  רשימה ביבליוגרפית                                                                         עמוד
2 9 – 30 נספחים:  תמליל ראיון עם יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה                 עמוד
3 1 – 33
              תמליל ראיונות עם סטודנטים                                     עמוד 34 – 54
 מבוא:
בשנים האחרונות גדל מספר התלמידים/סטודנטים המאובחנים כתלמידים/סטודנטים עם לקויי למידה במערכת החינוך בישראל בכל שכבות הגיל.  אפשר לשער, בהתבסס על סקרים חלקיים והשוואות עם ארצות אחרות, כי מספר התלמידים לקויי הלמידה  (כולל דיסלקציה) בישראל נאמד ב –
2 0% מכלל התלמידים.
בהתבסס על ההכרה בזכותו הטבעית של כל אדם לשוויון הזדמנויות ובחובת החברה והמדינה ליצור את התנאים לכך, הרי שתלמידים אלו זקוקים להתייחסות הולמת, אשר תאפשר להם לממש את יכולתם לרכוש השכלה וידע.
עוד בראשית המאה טענו מומחים בתחומי הרפואה, הפסיכולוגיה והפדגוגיה, כי תלמידים רבים נכשלים ברכישת הקריאה במסגרות הלימודים המקובלות, על אף כישוריהם האינטלקטואלים המבטיחים רבות להצלחת רכישת יכולת הקריאה.  למרבית הסטודנטים עם לקויי למידה רקע
ארוך ומתיש של מלחמות אין סופיות על מנת לשרוד את שנות לימודיהם בבית הספר ועל מנת להגיע ללימודים אקדמיים (לעיתים מה שנראה קל מבחוץ הוא תוצאה של מאבק עיקש מאוד בחיי היום יום).  למרות שרבים מביניהם מסוגלים, מבחינת כישוריהם האינטלקטואלים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, חלקם נושר כבר בתיכון ורק מעטים מביניהם מגיעים ללימודים גבוהים.  כישלון זה גורם להם סבל נפשי רב, מערער את מעמדם החברתי, ולעיתים אף משבש את מערכת היחסים שלהם עם ההורים והמורים.  מנגד,  אותם סטודנטים הממשיכים במאבקם העיקש להגיע לקו הסיום ולהצליח בלימודיהם, מאופיינים בנחישות ורצון להשיג שליטה על חייהם, ביכולת גיוס של סביבה תומכת וביישום אסטרטגיות למידה מפצות (פעמים רבות הן כל כך לא משוכללות עד שהן עומדות בדרכו של הסטודנט לעבר השגת התואר הנכסף).
על פי ד"ר בלגור רפאל מומחים וחוקרים רבים לא הגיעו לכלל הסכמה לגבי התסמונת של הפרעה זו, והגדירו אותה במונחים ספציפיים. חלק מהגדרותיהם משקפות את התסמונת עצמה, וחלק את האטיולגיה המשערת. למשל: עיוורון בקריאת מלים מלידה, עיוות הסמל הגראפי, מבוכה סימבולית, שיבוש בהתפתחות התנועתית חזותית, נזק מוחי מזערי, הפרעות נוירו – פסיכולוגיות, דיסלקסיה, דיסלקסיה התפתחותית ספציפית ועוד.
לאמיתו של דבר, אפשר לנסח מכנה משותף רחב בין הסימפטומים השונים שהוטבעו, אלא שכל אחד מהם משקף היבט אחר באותה ההפרעה.  המונח "דיסלקסיה" התקבל כמטבע לשון המייצג את התסמונת של הפרעה זו, והוא הרווח ביותר הן בקרב אנשי המקצוע והן בקרב הציבור כולו.
כאמור, נושא הדיסלקסיה הוא מוקד להתעניינות בקרב מורים, פסיכולוגים, נוירולוגים, נוירו-פסיכולוגים ועוד, אך בעיקר מעורר דאגה רבה בקרב ההורים אשר ילדם נכשל בלימודים, משום שלא רכש את מיומנויות הקריאה על היבטיה השונים.
  "לו רק כל ילד וכל מורה יכול היה להתעורר בוקר אחד דיסלקטי ולנסות לתפקד… רק אז הם יבינו אותי…".
רותי קפלן, יו"ר עמותת "לשם" אומרת: "מילים אלו מדגימות את התסכול, הבדידות והכאב של אדם עם ליקויי למידה.  שילוב תלמיד דיסלקטי במערכת החינוך דורש מאמצים רבים, מצד התלמידים ומצד המערכת ומטיל מעמסה כלכלית ורגשית כבדה על שכם המשפחות.  עמותת "לשם" הוקמה בפברואר 1994 על ידי קבוצה של הורים מעורבים בישראל, במטרה להביא לשיווין הזדמנויות לסטודנטים בעלי לקויי למידה".
לא כל תלמיד לקוי למידה סובל באותה המידה.  למעשה, בכל אדם עם לקוי למידה קיים שילוב ייחודי של כישורים, יכולות, יתרונות וחסרונות.  למרות העובדה שתלמידים לקויי למידה עשויים להיות בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי ממוצע או אפילו מעל לממוצע, ותשתית תמיכה בלתי פוסקת עלולה ליצור אצלם תת הישגיות, כשלון ואף אבטלה.
משרד החינוך מודע כבר מזה שנים מספר  לקשייהם של לקויי  הלמידה, ולכן הוא מאפשר לאותם תלמידים, על פי צורכיהם הספציפי, להבחן על פי התאמות מיוחדות המותאמות לקושי מהם הם סובלים.     עמותת "לשם" פועלת בנושא כבר משנת 1994 ופועלים בה מומחים ואנשי אקדמיה מתחום לקויי הלמידה במטרה לפתח תוכניות הכנה ללימודים אקדמאים ולסייע בבניית והפעלת שירותי תמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללות ובאוניברסיטאות בארץ.
מכללת תל חי מובילה היום את נושא התמיכה בסטודנטים לקויי למידה.  הם הקימו מרכז תמיכה ראשון מסוגו לסטודנטים לקויי למידה.  יעל מלצר, מנהלת מרכזת התמיכה לסטודנטים לקויי למידה אומרת: "מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה מהווה את ספינת הדגל של מימוש החזון של עמותת "לשם" ומכללת תל חי, כמודל של תמיכה בסטודנטים לקויי למידה באקדמיה".
המרכז הוקם ב – 1995 כפרוייקט חלוץ, וניפתח במכינת קיץ מרוכזת המכינה ללימודים אקדמיים.  במחזור הראשון, היו שותפים למכינה כל הצוות המקצועי של עמותת "לשם".  מאז ועד היום התקיימו כבר מספר מכינות בהן השתתפו כ –
5 0 סטודנטים שהם 64% מכלל בוגרי המכינות.
המכינה היא יחידה בארץ ומעטים מסוגה בעולם, מתקבלים אליה סטודנטים עם בגרות, פסיכומטרי ואבחון ממכון מוכר, ולאחר מבדקים, ראיון אישי וקבוצתי.  במכינה מתנסים ולומדים קורס אקדמי, מבוא
ללקויות למידה, אוריינות קריאה וכתיבה אקדמית, הכרות עם הספרייה, אסטרטגיות למידה, ארגון זמן ומשאבים, המחשב לשרות הסטודנטים, יעוץ והכוונה מקצועי ואנגלית.
מטרת עבודה זו לבדוק ולהכיר את חווית הסטודנטים הדיסלקטיים במשך שנות לימודיהם במכללת תל חי.
בדקנו מהם החוויות והתמודדויות אותם חווה סטודנט עם לקויות למידה, מהם סוגי העזרה הרלבנטיים יותר במשך לימודיו, על מה היה כדאי לשים יותר דגשים?. בין השאר שאלנו: מה השתנה אצל הסטודנט?, איך הוא הגיע למכללה מבחינת הצפיות, פחדים, הערכה עצמית וכדומה?  באיזה הרגשה הוא יוצא ממוסד הלימודים? ואיך מתן התמיכה ישפיע על אותו סטודנט לגבי העתיד?.
לצורך הכנת עבודה זו נעזרנו בשיטת המחקר האיכותני ובכלי המחקר – ראיונות לצורך בדיקת טיב יחסיי הסטודנט עם מרכז התמיכה  והמכללה, ומהם חילצנו את הדברים העיקריים שהמרכז מציע לסטודנטים תוך כדי אמפתיה וניסיון הקשבה לכל הקשור בתהליכים שעבר הסטודנט, ולקבל תמונה על החוויה אותה עוברים הסטודנטים.
לאחר איסוף החומר הרלוונטי עבור העבודה, ראיון שערכנו עם גב' יעל מלצר מנהלת "מרכז תמיכה" במכללת תל חי. ראיינו סטודנטים לקויי למידה משנה שלישית מחוגים שונים.  מצאנו סטודנטים אשר הסכימו לשתף עמנו פעולה ואשר הסכימו להתראיין ולחשוף בפנינו את מחשבותיהם, חוויותיהם ורגשותיהם בנושא חווית הלמידה שלהם.  לצערנו, סטודנטים אלה היו חשדניים במידה זו או אחרת כלפינו ולא כל כך שיתפו פעולה בצורה לה ציפינו.  יתכן והם פחדו מתגובת מרכז התמיכה והשלכותיה עליהם, במידה ותשובותיהם יהיו תוקפניות או לא מחמיאות למרכז.  אנו  כחוקרים  הצטרכנו לתרגל ראיונות דמה  בהם יהיה ניסיון  להפחית את רמת החרדה של המרואיינים, על מנת להגיע לשיחה עניינית וורבלית.
את תשובותיהם של הנחקרים סידרנו למספר קטיגוריות ראשיות אותם ניתן לראות בפרק הממצאים.