בעבודתי, החלטתי לעסוק בספר "מיץ פטל". רחל (שם בדוי), היא בחורה בת עשרים וארבע. היא עלתה לארץ בגיל שמונה, מרוסיה. היא מתגוררת עדיין עם הוריה ואחיה הצעיר, ומסיימת את לימודיה לתואר בעבודה סוציאלית. נתתי לה לקרוא את הסיפור, ולאחר מכן לכתוב את המתרחש בו, מנקודת מבטה של אחת הדמויות. היא בחרה לכתוב את הסיפור מנקודת מבטו של מיץ פטל, שעל שמו הסיפור, אך הוא לאו דווקא הדמות המרכזית. לאחר מכן, ביקשתי ממנה לתאר בפני את המחשבות והרגשות שעולים בה לאחר הקריאה בסיפור. היא בחרה להתמקד פחות ברגשות האישיים שעולים אצלה, ובחרה להתמקד ברגשות שלה כלפי הדמויות. לבסוף, ביקשתי ממנה לתאר היחסים בין הדמויות השונות בסיפור. שם היא הפרידה בין היחסים של האריה והג'ירפה, שהם כזוג, לבין הארנב המתבודד, שאינו מוכן לקבל אותם, אלא רק לאחר סידרה של מבחני נאמנות (ראה נספח 1).
מכיוון שהמפגש ביני לבין רחל, לא היה מפגש טיפולי, לא ניתן להכיל עליו את כל השלבים שעוברים על אדם בתהליך הביבליותרפיה.
אבל כן ניתן לראות בבירור בשיחה בינינו, כמה שלבים שרחל עברה. בשלב הראשון, שבו היא סיפרה את הסיפור, מנקודת ראותו של מיץ פטל, זהו השלב שבו ניתן לזהות העברה לטקסט. על פי ברמן (1987, עמ' 211) "הגיבור הספרותי… עשוי להפוך לדמות העברה עבור כל קורא".  כבר מתחילתו של המונולוג, ניתן לראות איפה נכנסים צדדים של רחל לדמות, שלאו דווקא היו קיימים בסיפור. –
לסיכום, ניתן לראות כיצד סיפור שנראה פשוט ותמים, חשף אצל רחל רגשות מורכבים. זהו סיפור על דמות שמפחדת להשתלב בחברה, אך בסופו של דבר מצליחה. רחל, הזדהתה עם הדמות המסוגרת, לעומת הדמויות המיודדות והמקבלות. היא הראתה בכך, שגם לה יש חששות מלהיפתח לאנשים שהיא לא מכירה. היא מעדיפה להיות מסוגרת וצינית, וצריכה הרבה שכנוע, והרבה אישורים, על מנת להכניס מישהו חדש לחיים שלה, ולקבל את העובדה שיש אפשרות שהיא לא תיפגע. העבודה ללא ביבליוגרפיה