סמינר: הפואטיקה של המזל, מקריות בצילום, קולנוע וספרות רגע המצאת המצלמה הקטנה מגולם בחֵירות החדשה שנוצרה: לשוטט ברחובות הערים, לטייל ולצלם תמונות אקראיות של בני-אדם בלי שישימו לב לכך. כל האסתטיקה של הצילום נסמכה לפתע על הגדרה חדשה לגמרי של המציאות, המתמצה בחיפוש אחר יד המקרה והמזל.
אופן שלם של חשיבה ושל התבוננות בעולם, שנולד מהופעתו של ההלך העירוני במאה התשע-עשרה ונמשך עד עצם היום הזה בספרות העלילתית הפוסט-מודרנית, נעזר רבות ביד-המקרה כמושג אסתטי. מושג ה"עקיבה" יידון ביחס לדמות אורבנית חשובה זו של ההלך: בתחילה היה זה אדם שעיתותיו בידו, שזמן לו בשפע להתבונן בעולם; אולם אחר כך הפך שלא מרצונו לבלש, שתשוקתו לפתור את חידת משמעותם של שטחי הפנים של העולם עושה אותו לאדם שאורח חייו כולו מבוסס על המתחים בין הצורך בהרפתקה לבין הניסיון העיקש להבין את העולם באופן רציונלי יותר.
בין הגדרתו של אדגר אלן פו לבלש במאה התשע-עשרה מחד גיסא לבין עבודתו של הסוֹפר-הבלש פול אוסטר בסוף המאה העשרים מאידך גיסא, אבחן כיצד אימץ צלם הרחוב העירוני את מושגי האקראיוּת ואת הליכותיו של הבלש. סוגית צילום הרחוב, מכיוון שפותחה בעיקר בארצות הברית, תידון יחד עם סרטים, סיפורים קצרים וחומר תיאורטי על האסתטיקה של האקראיות והמזל באמנות.
בעבודתי זו אתמקד בהקשרים שבין צילום, מעקב ודמותו של הבלש דרך ג'אן בודרילארד, סופי קאל, ורימונד צ'נדלר.
כמו כן, אדון ביחסי עוקב נעקב בסיפורו של פול אוסטר "עיר הזכוכית ואנתח את דימוי הבלש הקונבנציונאלי בסרטים: China Town, The Big Sleep