השפעת האקלים הכיתתי על האלימות בכיתה עבודה סמינריונית תוכן עניינים
מבוא עמ' 3-4
1 .      מהי אלימות עמ' 5
1 .1  תיאוריות המסבירות את היווצרות האלימות עמ' 5-11
1 .2  תופעות האלימות בבית הספר עמ'
1 1-14
1 .2.1       גורמים מבניים לאלימות במסגרת בית-הספר עמ' 14-16
1 .2.2       ונדליזם עמ' 16
1 .2.3       מאפיינים אינדיווידואליים של התלמיד האלים עמ' 17
1 .2.4       בעיות משמעת עמ' 17-18
1 .3  מניעת אלימות עמ' 18-19
1 .3.1       תוכניות למניעת אלימות עמ' 20-23
2 .      מהו אקלים כיתה עמ' 24
2 .1 אקלים בית – הספר עמ' 24
2 .1.1   האקלים הבית ספרי כפי שהוא נתפס ע"י התלמידים עמ'
5 -28
2 .2 אלימות כתוצר של התנסות בבית הספר עמ' 28
2 .2.1   הקשר בין אלימות בית ספרית ליחסים במשפחה עמ' 29-31
2 .3 בדידות עמ' 32
2 .3.1   מהי בדידות עמ' 32-33
2 .3.2   הגורמים לבדידות עמ' 33-35
2 .3.3   הקשר בין בדידות לאלימות בית ספרית עמ' 35-37
3 .   התמודדות המורים עם גילוי האלימות מצד התלמידים עמ' 38-39
4 .   דיון ומסקנות עמ' 40-42
סיכום עמ' 43
מבוא
תופעת האלימות תופסת מקום נכבד בין הנושאים המדאיגים את החברה הישראלית. האלימות מתרחשת בין התלמידים וגם בין מורים ותלמידים. תופעות האלימות המתרחשות בבית הספר הולכות ומחמירות בשנים האחרונות, הן בממדיהן והם בשכיחותן (הורוביץ, 2000). העוסקים במלאכת החינוך ניצבים כמעט יומיום בפני בעיות הקשורות להתנהגויות של חוסר משמעת ואף של אלימות.
הגורמים הסביבתיים והחינוכיים הגורמים לאלימות בית ספרית חייבים להילקח בחשבון בתכנון המציאות הבית ספרית היומיומית. בית הספר חייב לספק לתלמיד סביבה בטוחה, נעימה ואוהדת.
כיום ברור לכל שאי אפשר להתמודד עם בעיות האלימות הבית ספרית ללא היכרות עמוקה עם התלמיד והתייחסות אישית. מחקרים רבים בנושא האלימות מצביעים על קשר ישיר בין אלימות ותחושת בדידות (הורוביץ, 2000, ברוקס ניצן מביא מדבריו של Olweus,
1 989).
תיאוריות המסבירות את היווצרות תופעת האלימות עוסקות ביחיד (תיאורית תסכול תוקפנות, תיאורית הלמידה) ובקבוצה (תיאורית התנהגות ההמון, תיאורית האפיזודה האלימה) (הורוביץ,
2 000). התיאוריות מצביעות על גורמים שונים המביאים לאלימות מצד התלמידים, כגון:
תסכול, למידה חברתית הנשלטת על ידי חיזוקים מהסביבה, היכנעות לרצון והשפעת הקולקטיב, סטריאוטיפים שליליים, תיוג ועוד.
שלאת המחקר היא: האם יש קשר בין אלימות הכיתה לבין האקלים הכיתתי.
ההנחה היא שעזרת המורים בשיעורים פרטניים מפחיתה פערים לימודיים ובכך נותנת מענה לגורמי האלימות על פי תיאורית התיוג (הורוביץ, 2000), ועל פי תיאורית הלכידות החברתית (ברוקס ניצן מביא מדבריו של Durkheim, 1947). התלמידים ירגישו מעורים יותר בחברת עמיתיהם כאשר הפערים הלימודיים יצטמצמו.
הנחה נוספת היא שבבתי הספר שבהם הקשר העמוק בין התלמיד למורה וההיכרות הטובה יותר ביניהם, יעזרו לפקח על התלמידים מהיסחפות אחר התנהגות סוטה. בכך התכנית משמשת כגורם מונע אלימות על פי תיאורית הפיקוח החברתי (ברוקס ניצן מביא מדבריו של Hirschi, 1969).
התיאוריה מצביעה על קשר חיובי בין יחס מורים-תלמידים לאקלים בית הספר, ועל קשר בין אקלים בית הספר והאלימות הבית ספרית (הורוביץ, 2000).
  התיאוריה מצביעה על קשר בין אלימות ובדידות (ברוקס ניצן מביא את דבריו של הורוביץ ואמיר,
1 981). ברוקס ניצן מביא את דבריו של הראל (1999), הראל המצביע על כך, שתלמידים החשים תחושה של בדידות ודחייה חברתית, נמצאים בסיכון גבוה יותר להשתתפות באלימות כלפי אחרים ולנשיאת נשק.