הצהרת כוונות: בחירתי בשתי התיאוריות הללו באה להציג את השינוי ב'עמדת' הסובייקט שחלה במאה העשרים, שינוי שהביא בסופו של דבר לפירוקו ע"י ניטשה ולאחריו ע"י הדה-קונסטרוקציה והפוסטמודרניזם.
הגל מייצג את 'הגישה השמרנית' ביחס לסובייקט- כשהוא מניחו כיצור שלם, תבוני, בעל חירות, המכונן עצמו ומתפתח דרך האובייקטים ויוצר למעשה את האידיאולוגיה והתרבות בה הוא מתקיים. אך בנוסף לכך, ניתן לראות כבר אצל הגל את ניצני הפרגמנטים המופיעים בסובייקט, באמצעות הדואליזם המתחולל בו תמיד ובעיקר על ידי דמות העבד, המכונן למעשה ככזה על ידי האדון. עם זאת, הפילוסופיה של הגל עדיין הומנית ואופטימית יותר ביחס לסובייקט, לעומת אלתוסר. בחרתי באלתוסר כיוון שהוא המסמן הראשון של התיאוריה הא- הומנית ביחס לסובייקט, כשגישתו נובעת באופן בולט משלב המראה הפסיכואנליטי של לאקאן.
בעזרת לאקאן, אלתוסר הוא גם בין הראשונים שעושה את החיבור, שלא ניתן להפרדה כיום, בין הסובייקט לשפה וכך מכוננו כתוצר תרבותי גרידא. פירוק הדיכוטומיה בין גוף לנפש מתחיל גם כן מאלתוסר וכך מצעיד את האדם במאה העשרים לתפיסה מחודשת ומאוד מאוד מדכאת, של עצמו ושל העולם בו הוא חי. המעניין הוא הקישור בין הגל ואלתוסר והשלבים שעובר הסובייקט בין שני אישים אלה, שלבים שלא רק שניתן לעקוב אחריהם, אלא ניתן לראות את 'זנבותיהם' בתיאוריות של הגל, זנבות שנעלמים ככל שמתפתחת הפילוסופיה של התרבות.       המקום הרב שניתן ללאקאן בעבודה זו, בא להבהיר, למעשה, את היסודות מהן התפתחה גישתו של אלתוסר, ולכן ההתמקדות באלתוסר תהיה, בדרך כלל, מנקודת הראות של הקשר הלאקאני שעומד בתשתיתו.                       מטרתי הכללית בעבודה זו, היא להציג את הדינאמיקה שעובר הסובייקט עפ"י לאקאן ועפ"י אלתוסר, דרך דמותו של בסטיאן. לאחר מכן להציג זאת דרך הגל, ואחר כך להשוות בין שתי התיאוריות. לאחר מכן, אנסה להראות כיצד מנסה הספר לבצע מהלך בו האינטרפלציה האלתוסריאנית משוייכת על ידו לעולם המציאות שלנו, בעוד תיאוריית הסובייקט ההגליאנית מועדפת עליו ולכן הוא משייכה לעולם הפנטזיה ולהציג ביקורת כלפי מהלך זה.                      בשל מורכבות הספר וקוצר היריעה, אתייחס רק לשלבים ספציפים ולא ל'טוטאליות' בתוך ומחוץ לספר. את כובד המשקל אשים דווקא על יישום התיאוריות על תוכנו של הספר (כתופעה בתרבות) ופחות על ההשלכות החברתיות- פוליטיות עליהן מצביע הספר.           ולמרות זאת, בשל הנושא הרחב הנמצא במרכז הבדיקה, לבטח תצא עבודתי 'בריאה' מהמקובל.
העבודה לא כוללת ביבליוגרפיה