מבוא
מדינת ישראל מאופיינת ברמה גבוהה מאוד של אי שוויון בשוק העבודה ורמה בינונית עד גבוהה באי השוויון ברמת החיים. הגידול באי השוויון בהכנסות בשני העשורים האחרונים של המאה העשרים היא תופעה ידועה בעולם ככלל ובישראל בפרט. מתחילת שנות השמונים גדל אי השוויון בהכנסות העובדים בין אקדמאים ללא-אקדמאים. בישראל היה גידול באי השוויון בחלוקת ההכנסות גם בתוך הקבוצות הדמוגרפיות.
בשנים האחרונות אנו עדים לכך ששוק העבודה מגדיל מאוד את התמריץ היחסי ולאקדמאים ולמנהלים גם כאשר האחרונים אינם שונים בהשכלתם מעובדיהם, כך למשל בשנות ה- 90 השתכרו בעלי
1 6 שנות לימוד כ- %82 יותר מבעלי השכלה נמוכה יותר, כאשר הפער בשנות ה- 80 היה רק % 62. בתקופה זו הייתה גם יותר מהכפלה של פער השכר בין מנהלים לשאר העובדים בעלי תכונות דומות בותק והשכלה. אחד הכלים בהם משתמשת הממשלה לצמצום הפערים הוא הכלי של "תשלומי ההעברה", בעיקר דמי אבטלה ודמי הבטחת הכנסה. מלכודת העוני (poverty trap) היא חוסר יכולתו של העני להיחלץ מעוניו באמצעות הצטרפות לכוח העבודה, משום שצעד זה גורם לאובדן הטבות התלויות במבחן הכנסה, כך שההכנסה הפנויה של העני פוחתת עקב יציאתו לעבודה. מלכודת העוני מקשה מאוד על חזרתם למעגל העבודה של מקבלי הבטחת הכנסה. במדינת רווחה בכלל ובישראל בפרט, מקובלת רמה מינימאלית של הכנסה למשק בית כדי שיתקיים גם אם אין לו הכנסה מכל מקור אחר. על בסיס זה ניתנת באמצעות הביטוח הלאומי לכל משק בית אשר זוהה כנצרך רמת הכנסה מינימאלית הנקראת "הבטחת הכנסה". שכר המינימום מגדיר רמת הכנסה מינימאלית מעבודה. שכר זה צריך להיות גבוה מרמת ההכנסה המינימאלית למשק בית בו אין מקור הכנסה יציב. בצורה זו מהווה שכר המינימום מקור לתמריץ לצאת לעבוד, בהינתן קיומה של מדיניות רווחה המוגדרת באמצעות הבטחת הכנסה. כך ההיגיון הכלכלי וכך בעולם. אולם יש לציין, שמערכת התמיכה המפותחת בישראל יוצרת במקרים מסוימים "מלכודת עוני", הנובעת מהערך הכספי של דמי הבטחת הכנסה, המזכה את משק הבית גם ברשימה ארוכה של הנחות במיסוי והטבות נרחבות נוספות כגון: השתתפות בשכר דירה ומענקים. במקרים רבים, נדרשת הכנסה מעבודה בהיקף של אלפי שקלים על מנת שכדאי יהיה לפרט לוותר על סל ההטבות לו הוא זכאי. מטרת העבודה היא לבחון את תופעת "מלכודת העוני" בישראל. העבודה תבחן את ממדי העוני בישראל ואת מערכת הבטחת ההכנסה בישראל, לבדוק האם קיים קשר ביניהם. כמו כן, העבודה תציע פתרונות כלכליים על מנת להשתחרר ממלכודת זו, תוך התמקדות מרבית וניתוח מעמיק בתוכנית וויסקונסין, מצבה האמיתי, תוצאותיה, השלכותיה על מקבלי הקצבאות ועתידה של התוכנית.