המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן החוג לכלכלה וניהול                                                                                                מגישים: יריב גולן      040634842
             אורן קוטיגרו 041954421
מנחה:   ד"ר שלום גרול                                                                                                                                     ספטמבר 2007
הקדמה כיום ענף הכדורגל בעולם בכלל ובארץ בפרט זוכה לאהדה עצומה ולסקירה נרחבת ביותר, כשמאות מיליוני אוהדים ממלאים את אצטדיוני הכדורגל מדי שנה, ומספר גדול אף יותר של אנשים ביניהם גברים, נשים וילדים משקיעים זמן רב בצפייה במשחקים המשודרים באופן קבוע ועל בסיס יומי על מרקעי הטלוויזיה.
האהדה והעניין בכדורגל הם כה גדולים, וכמעט בכל מקום בעולם, הן במדינות מודרניות ומתקדמות וכלה במדינות עולם שלישי, שחקני הכדורגל הבולטים נתפסים כסלבריטאים, מנהיגי דעת קהל מובילים ובעלי השפעה ציבורית אדירה, מושא הערצתם של ילדים רבים בכל קצוות תבל, ולעיתים אף מעבר לכך.
נתונים סטטיסטיים קיימים ומופיעים בשפע כמעט בכל אתר אינטרנט, מוסף בעיתון או כל מקור אחר שעוסק ומסקר ספורט. בנוסף על כך מופיעים ניתוחים ותחזיות לגבי תוצאות משחקים ששוחקו או שישוחקו בעתיד, מיקום והצלחת קבוצות בעונות שחלפו ובעונה הבאה הקרובה, כלומר ניתוח הנתונים מתייחס תמיד גם לעבר ובוחן האם התחזיות התממשו ואם לא אז מאילו סיבות, וגם לעתיד לבוא – המשחק הקרוב, העונה הבאה, וכו'. ניתוחים ופרשנויות אילו בחלק מן המקרים מבוססים על מודלים מתמטיים (משוואות), שונים בבסיסם זה מזה כלומר מורכבים ממשתנים מסבירים שאינם בהכרח זהים בכל אחד מן המודלים ו/או מספרם, ובגודל והיקף נתוני המדגם עליהם מבוסס המודל.
זיהוי הפוטנציאל הטמון במשחק ובקסמו גרם למשקיעים ובעלי הון רבים להזרים כסף גדול ולהפכו לתחום עסקי ומסחרי כאחד. כמו כן, גם במדינת ישראל הכדורגל מהווה ענף ספורט מרכזי ומוביל, בעל תשתית מסודרת, כאשר ליגת העל היא הליגה הבכירה במסגרת הכדורגל המקצועני.
בעבר לא שימשו אנשים פרטיים כבעלי קבוצות כדורגל, הקבוצות היו שייכות לעיריות, להסתדרות ולגופים ציבוריים שונים, משכורות השחקנים היו נמוכות בהרבה מהיום, הם היו עובדים בעבודות נוספות והכדורגל היווה בשבילם יותר תחביב ולא פרנסה, אותם שחקנים היו משחקים בשביל הסמל של המועדון בו גדלו ומעבר של שחקן לקבוצה יריבה היה דבר די נדיר.
בתחילת שנות ה- 90 החלו להיכנס אנשים פרטיים לעולם הכדורגל, כשהראשון שבהם היה יעקב שחר שרכש את מכבי חיפה, אחריו החל גל של רכישת קבוצות, בעיקר הקבוצות האטרקטיביות הפועל ת"א, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים, כיום כבר רוב קבוצות הכדורגל מנוהלות ע"י אנשים וגופים פרטיים.
מהרגע שנכנסו לכדורגל בעלי ההון חל שינוי מהותי בענף, זרם כסף רב ותקציב הקבוצה הפך למרכיב חשוב עוד יותר בדרך להצלחה.
מה שאנו מנסים להבין זה:
האם תקציב הקבוצה באמת משפיעה על מיקומה בליגת העל?
הצגת המשתנים משתנה מוסבר:
מספר נקודות:
מספר הנקודות קובע את מיקומה של הקבוצה בתום עונת משחקי הליגה. הנקודות נצברות ע"פ הקריטריונים הבאים ניצחון מזכה ב-3 נקודות, תיקו בנקודה אחת והפסד באפס נקודות.
הקבוצה בעלת מספר הנקודות הגבוה ביותר תזכה באליפות המדינה, מענקים כספיים מהתאחדות לכדורגל ובזכות לייצג את ישראל בתחרויות אירופאיות.
שתי הקבוצות שיסיימו את עונת המשחקים עם מספר הנקודות הנמוך ביותר ינשרו לליגה נמוכה יותר.
משתנים מסבירים:
תקציב:
תקציב הקבוצה מוגש כל שנה וצריך לעבור את אישור הבקרה התקציבית.
ברוב המקרים ככל שלקבוצה תקציב גבוה יותר כך יש לה שחקנים איכותיים יותר, לא רק שחקנים מקומיים, אלא גם זרים שאמורים לעשות את ההבדל ולמשוך את הקבוצה במעלה הטבלה, משמע לצבור נקודות רבות.
ומכאן שזהו משתנה חשוב ומשמעותי ביותר כשבאים לחזות את הנקודות שתצבור הקבוצה בסוף העונה. מספר שחקני נבחרת בקבוצה:
לנבחרת ישראל מוזמנים הכדורגלנים הטובים ביותר בישראל, לכן קבוצה שבשורותיה משחקים כמות גדולה של שחקני נבחרת אמורה להיות קבוצה מובילה, למרות שיש מקרים יוצאים מין הכלל שנובעים מאיכות הזרים של אותה קבוצה ומהכושר הנוכחי של השחקנים.
קהל אוהדים:
לכאורה נראה משתנה זניח, שכן הקהל לא משחק ולא יכול להשפיע על המשחק, אבל בפועל הוא חשוב מאוד. לא פעם מכנים את הקהל כ"שחקן ה-12", זה שנותן את הדחיפה קדימה ועוזר לקבוצה לנצח גם בזמנים בהם הקבוצה משחקת פחות טוב. אולם השפעת האוהדים יכולה להיות הפוכה ליצור לחץ גדול וציפיות מוגזמות בקרב השחקנים וצוות ההנהלה מה שעלול להוביל למשבר, איבוד נקודות ואף לקריסה של ממש.   כמות הבקעת השערים בעונה:
לרוב ככל שקבוצה מבקיעה יותר שערים כך היא עשויה לצבור יותר נקודות, אך לא תמיד הדבר בהכרח נכון,שכן קיימת תלות נוספת בכמות השערים שהקבוצה סופגת באותו המשחק.
כך שקבוצה יכולה להבקיע שלושה שערים ולחטוף ארבעה דבר שלא יזכה אותה ואפילו לא בנקודה.
מודל הרגרסיה Points=11.433+0.55*Budget-0.001*Audience+2.214*Natinaiteam+0.521*Goalscredit בדיקת גמישות המשתנים Log(Points)=2.865+0.237*log(Budget)-0.159*log(Audience)+0.3*log(Natinaiteam)+0.291*log(Goalscredit משמעות התוצאות:
1. כאשר נגדיל את התקציב בשיעור של 1% מספר הנקודות המצטבר יגדל ב – 23.77%.
2. כאשר מספר האוהדים יגדל בשיעור של 1% מספר הנקודות המצטבר יקטן ב – 15.9%.
3. גידול במספר שחקני נבחרת המשחקים בקבוצה בשיעור של 1% יביא לגידול בשיעור של 30.06% במספר הנקודות המצטבר.
4. במידה וקבוצה תגדיל את כמות השערים שהיא כובשת בשיעור של 1% מספר הנקודות המצטבר יגדל ב – 29.1%.
סיכום ומסקנות מסקנות מבחינה מחקרית להערכתנו:
רמת ההסבר של המודל גבוהה – 89.8%.
המשתנים המסבירים מובהקים מבחינה סטטיסטית.
אין בעיית הטרוסקדסטיות.
אין בעיית מתאם סדרתי. לאור העובדות הנ"ל לדעתנו המודל תקין מבחינה אקונומטרית! שיפור העבודה:
בעתיד אפשר להגדיל את מספר התצפיות.
ניתן למצוא משתנה דמי אפקטיבי יותר שישפיע על המודל טוב יותר.
מסקנות כלליות נוכחנו לדעת על פי המודל הנ"ל בניגוד למה שחשבנו, שלמרות שלתקציב הקבוצה יש חלק חשוב בהצלחתה, הוא לא מכריע.
הגורם שהשפיע יותר מכל על צבירת הנקודות של קבוצה בליגת העל בישראל היה מספר שחקני הנבחרת שמשחקים באותה קבוצה.
מצד אחד התוצאות לא סותרות לחלוטין את מה שחשבנו, מכיוון ששחקני הנבחרת הם השחקנים הבכירים ביותר, משמע מרוויחים את המשכורות הגבוהות ביותר ולרוב נמצאים בקבוצות בעלות התקציב הגבוה, לכן ניתן להסיק שלתקציב כן הייתה השפעה גדולה על המודל. הסיבה לפערים בין התוצאות שקיבלנו לגבי התקציב בהשוואה לשחקני הנבחרת נובעים לפי הערכתנו בניהול לקוי ובקניית שחקנים זרים במחירים גבוהים ולא מוצדקים, כלומר הוצאת סכומי כסף גבוהים שלא לצורך, גם פה כמו בשאר תחומי החיים כסף לבד לא מוביל להישגים ודרך הניהול חשובה לא פחות. בנוסף ניתן לומר שהפערים הקיימים בין הקבוצות בשאר המשתנים קטנים יותר לעומת התקציב, שבו הפערים עצומים ומגיעים לא פעם לפי 10, לכן טבעי שהמקדם שלו יהיה יותר נמוך כי ההבדלים באים לידי ביטוי רק כשמגדילים אותו בצורה משמעותית (לכן הגמישות מתונה יחסית).
לסיום, ניתן לומר שלתקציב השפעה לא מבוטלת על צבירת הנקודות של קבוצה בליגת העל, אך השפעתו לא בהכרח ישירה כי עם עקיפה.
ביבליוגרפיה
1 .       בן פורת,אמיר "ממשחק לסחורה:
הכדורגל הישראלי 1948 – 1999" , 2002.

2 .       שוחט,אלישע "מאה שנות כדורגל
1 906 – 2006:מחקר תיעודי וסטטיסטי על תולדות הכדורגל " , 2006.

3 .       אתר הספורט ONE – www.one.co.il
4 .       מוסף פתיחת עונת הכדורגל בעונות
2 001-2006 של עיתון "ידיעות אחרונות" 5.  מוסף פתיחת עונת הכדורגל בעונות
2 001-2006 של עיתון "מעריב"