תוכן העניינים:
מבוא –…4
סקירה ספרותית –…6
1 .1.           סגרגציה תעסוקתית על רקע מיני –.6
2 .1.1.       עולם העבודה – גברים מול נשים -7
2 .1.2.       הזדמנויות שוות – האומנם? –.7
2 .1.3.       השתתפות נשים בכוח העבודה -..8
2 .1.4.       פער השכר ..10
2 .1.5.       הפרדת עיסוקים –11
2 .1.6.       גורמים להתמדה בהפרדת העיסוקים –..13
2 .1.7.       אפליה בקידום –…14
2 .1.8.       הסטריאוטיפ הנשי ותפקיד ניהולי …17
2 .2.           סגרגציה תעסוקתית על רקע מוצא עדתי 19
2 .2.1.       הסיבות לסגרגציה תעסוקתית לפי מוצא עדתי .20
2 .2.2.       התפתחות הפערים העדתיים בקרב בני הדור השני–22
2 .2.3.       תרומת ההשכלה לפערים הבין עדתיים –23
2 .2.4.       משלחי יד וענף כלכלי על פי חלוקה עדתית -24
השערות -.28
בדיקה אמפירית –.29
4 .1. המודל האמפירי -29  
4 .2.
המדגם .31
4 .3.
תוצאות הבדיקה האמפירית -31
    4.3.1.  תוצאות על פי רקע מיני ..31
    4.3.2.  תוצאות על פי רקע עדתי 32
             4.3.3.  סגרגציה תעסוקתית על רקע מיני מול סגרגציה תעסוקתית                         על רקע
עדתי 33
סיכום ומסקנות –…35
נספח 37
    ביבליוגרפיה -..42
רשימת הלוחות:
לוח
1 : שעורי השתתפות בכוח העבודה בישראל , שנים נבחרות -…8
לוח
2 : התפלגות משלחי היד לפי מין, 1976 מול 2002 …11
לוח
3 : תוצאות סגרגציה תעסוקתית על רקע מיני על פי מדד דאנקן ומדד Ip-.31
לוח
4 : תוצאות סגרגציה תעסוקתית על רקע עדתי על פי מדד דאנקן ומדד Ip-32
לוח 5: הפער בין סגרגציה תעסוקתית על רקע מיני לבין סגרגציה תעסוקתית על רקע עדתי לפני מדד דאנקן ומדד Ip 33
רשימת הגרפים:
גרף
1 : שיעורי השתתפות בכוח העבודה האזרחי לפי דת ומין 2002– 1986-.9
גרף
2 : גברים מועסקים לפי משלח יד, 2002 .12
גרף
3 : נשים מועסקות לפי משלוח יד,
2 002 ..12
גרף
4 : התפלגות משלחי היד, גברים מול נשים, 1974 …18
גרף 5: התפלגות משלחי היד, גברים מול נשים, 2002 …18
גרף
6 : אשכנזים מועסקים לפי משלח יד,
2 002 –..
5 גרף 7: מזרחיים מועסקים לפי משלח יד,
2 002 –…26
גרף
8 : התפלגות משלחי היד, אשכנזים מול מזרחיים, 1974 –27
גרף 9: התפלגות משלחי היד, אשכנזים מול מזרחיים, 2002 –27
גרף
1 0: סגרגציה תעסוקתית על פי מדד דאנקן –…34
גרף
1 1: סגרגציה תעסוקתית על פי מדד Ip …34
                                                            
1 . מבוא
שוק העבודה הישראלי מאופיין בפיצול של תפקידים לפי עדות ומינים. אשכנזים ומזרחיים, נשים וגברים, לכל אחת מן הקבוצות התפקידים המאופיינים לה. לקבוצות מקופחות, הנשים ויוצאי עדות המזרח, קשה לחצות את הגבולות ולהתמקם במגזרי תעסוקה המאופיינים לקבוצות המבוססות, הגברים והאשכנזיים.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (התשמ"ח 1988) אומר:
"לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם או מפלגתם בכל אחד מאלה:
קבלה לעבודה.
תנאי עבודה.
קידום בעבודה.
הכשרה או השתלמות מקצועית.
פיטורים או פיצויי פיטורים.
הטבות ותשלומים שונים לעובד בקשר לפרישה מעבודה" למרות זאת, נמשכים הקיפוח והאפליה כלפי נשים וכלפי מזרחיים במקומות העבודה.
לאור הידיעה והאמונה כי מדינת ישראל הנה מדינה דמוקרטית, מתקדמת ומודרנית הפועלת למען החברה הישראלית, עובדה זו של אפליה קשה לתפיסה. מדינת ישראל, שהיא מדינה הקולטת עליה מכל רחבי העולם, עדיין (בשנות ה
2 000) סובלת מאפליה עדתית ומינית קשה.
יחד עם זאת, בעשור האחרון, מסתמן שינוי חיובי במגמה זו של אפליה עדתית ומינית, דבר המאפשר מקום לאופטימיות.
במסגרת עבודתי זו ניסיתי לבחון את שאלות המחקר:
האם קיימת סגרגציה תעסוקתית במדינת ישראל על רקע
עדתי ומיני ומהי מידתה?
מהו כיוון השינוי (אם בכלל) בסגרגציה התעסוקתית על רקע מיני ומהן הסיבות לכך?
מהו כיוון השינוי (אם בכלל) בסגרגציה התעסוקתית על רקע עדתי ומהן הסיבות לכך?
האם רמת הסגרגציה התעסוקתית על רקע מיני גבוהה או נמוכה יותר מרמת הסגרגציה התעסוקתית על רקע עדתי?
שאלות אלו נבחנו על ידי בדיקת הסיבות לסגרגציה עדתית (יוצאי אסיה-אפריקה מול יוצאי אירופה-אמריקה), הסיבות לסגרגציה מינית (גברים מול נשים) והאם קיימת מגמת שיפור במשך השנים על סמך נתונים לאורך זמן.
במסגרת העבודה הוצגו נתוני סגרגציה תעסוקתית במדינת ישראל בין השנים 2003 – 1975, ובוצעה בדיקה אמפירית של רמת הסגרגציה על פי מדד דאנקן ועל פי האינדקס Ip שהוצע על ידי MacLachlan and Karmel (1988). כמו כן בוצעה השוואה בין מידת הסגרגציה העדתית למידת הסגרגציה המינית.
על פי תוצאות המחקר ניתן לראות כי קיימת סגרגציה תעסוקתית במדינת ישראל הן מבחינה עדתית והן מבחינה מינית, הסגרגציה על רקע מיני גבוהה בפער משמעותי מאשר הסגרגציה על רקע עדתי. כמו כן ניתן לראות מגמת קיטון בסגרגציה, הן המינית, והן העדתית לאורך השנים.