1 . מבוא. 3
2 . מטרת העבודה. 4
3 . רקע ספרותי 5
3 .1  עבריינות ופשיעה בחברה. 5
3 .2  התמכרות וחזרה למאסר. 6
3 .3  השפעת פשיעה על הכלכלה. 7
3 .4 תיאור המצב היום. 9
3 .5 השיקום ומטרותיו 13
3 .6  חשיבות השילוב התעסוקתי בחברה. 13
3 .7  הקשיים הטמונים בנתוני הפתיחה של אסירים משוחררים. 14
4 . התעסוקה כחלק עקרי משיקום האסיר. 15
4 .1  הכנה בבתי הסוהר לקראת תעסוקה לאחר השחרור. 16
4 .1.1  ע"פ פקודת נציבות בתי הסוהר, מטרות תעסוקת האסירים הן: 16
4 .1.2  תעשיות שב"ס- איכות כתנאי קיומי לארגון 17
4 .1.3 ביקורת על פעילות השב"ס בנושא תעסוקת אסירים: 18
4 .2  מבחינת נתונים שנמצאו: 19
5.  דרכים ליישום שיקום בתעסוקה. 24
5.1 הרשות לשיקום האסיר. 24
5.1.1 הקמת הרשות לשיקום האסיר. 24
5.1.2 הקושי בו נתקלת הרשות לשיקום האסיר : 26
5.2 התעסוקה במסגרת שירות בתי הסוהר – בראייה לעתיד. 27
5.2.1 הפעילות העסקית יצרנית בשב"ס. 27
5.2.2 שיקום קבוצתי (מפעלי תעשייה מחוץ לכותלי בית הסוהר) 29
5.2.3 יתרון כלכלי של פעילות התעסוקתית על הכלכלה. 29
5.3 תיאור האפשרויות בארה"ב. 30 5.3.1 אמצעי סיוע בארה"ב לשיקום תעסוקתי 30 5.3.2 גורמים משפיעים נוספים. 30 5.3.3 הגברת אפשריות התעסוקה לאסיר המשוחרר – בראייה לעתיד. 30
6 . סיכום ומסקנות. 32
6 .1  עקרי הממצאים. 32
6 .2  מסקנות, לקחים ונושאים לטיפול. 32
6 .3  סיכום. 34
7. ביבליוגרפיה. 35
8 . נספח. 38

1 . מבוא בין הבית לעבודה, אנו חיים את חיינו הרגילים, ללא כל מחשבה על אלו הגרים בבית אחר, מאחורי סורג ובריח – אסירים המשלמים על פשעיהם. גם כאשר עולה נושא האסירים לסדר היום, כמו שקרה כשבני סלע ברח או כשפורסמו תנאי כליאתו של יגאל עמיר, מיהרו כולם לקוות שיישארו שם בין הסורגים רחוק מקרבנו ולא יצאו. ישנם אסירים הנחשבים לפושעי הצווארון הלבן או הכחול. אנשים בעלי השכלה שעשו איזה פשע פיננסי או פוליטי כלשהו. כאלו שגם לאחר שנכלאו, עדיין נהנים מתנאים משופרים ולאחר שהם יוצאים הם מוחקים את הכתם וממשיכים בחייהם (אריה דרעי –  לאחר שיצא מהכלא, הפך ליוזם עסקאות פרטיות, ועוד קיימת אפשרות שיחזור לשורותיה של ש"ס. תקופת המאסר מבחינתו הייתה לא נעימה ואפשר להשאירה מאחור).
לעומת אותם אסירים שצוינו לעיל, מרבית האסירים הינם מהמעמד הנמוך, אשר נכנסו לכלא על פשעים שביצעו בעודם צעירים, חסרי השכלה ומקצוע, או גם בגיל מבוגר יותר, לאחר שהסתבכו עם החוק לעיתים מתוך מצוקה כלכלית. בעת צאתם לאחר מאסר ממושך, הם אינם מוצאים דרך לפרנס עצמם בכבוד ולא רחוקה הדרך לחזרתם לפשע. המדינה איננה מקנה כלים מתאימים לשיקומם לאחר המאסר ולא מקנה להם מקצוע שיוכלו להשתלב בחיי החברה לאחר שריצו את עונשם (גם בארה"ב ובשאר מדינות העולם המצב דומה). לא לחינם יש תופעה נפוצה בעולם, שאסירים שיוצאים מחוץ לחומות בתי הסוהר, מתקשים להסתגל לחיי חברה חופשית ללא ביטחון ולכן חלקם חוזרים לחיי הפשע הקלים יותר. אחרים מבצעים פשע במיוחד מתוך תקווה לחזור שוב לכלא ולשגרת החיים המוכרת בו בין חבריהם האסירים, הארוחות המסודרות והבטלה הנוחה.
בישראל, הפשע נמצא בעלייה תלולה, ובא בעת,  משחררים לעיתים פושעים קטנים ללא ריצוי עונש, כדי לפנות מקום בבתי הכלא העמוסים המהווים גם נטל כבד על קופת המדינה.
עיריות רבות בישראל ניסו לעזור לאותם אסירים משוחררים, בעזרת רישיונות לדוכני רוכלות וחנויות זעירות. אחדים בעלי מוטיבציה ניסו לקדם את עצמם והצליחו בכך. אך רבים מתקשים להחזיק מעמד וחוזרים לדרכם הרעה. חלקם גם לאחר שהסתדרו עם דוכני רוכלות מגלים יום אחד שתוקף רישיונם נגמר וכי העירייה מסרבת להנפיק רישיונות חדשים עקב הגל הגדול של עבריינים לשעבר ובני מיעוטים שפנו לעסוק ברוכלות ומילאו את הערים בדוכנים מאולתרים. נשאר רק לדמיין אסירים בשיקום, שכעת נלקח מהם מקור פרנסתם היחיד ולא ניתן להם תחליף – איזה תקווה יש להם?  גם אם ילמדו משהו בשהותם בכלא, כל חברה שתגלה את עברם תסרב לקבלם לעבודה.
בעיות האסירים המשוחררים אינן שונות מהבעיות הרווחות אצל כולנו: תעסוקה, דיור וכו', אולם הבעיות מחריפות בשל צירוף מאפייני האסירים הפליליים לבעיות הרווחות כגון: דימוי עצמי נמוך, ניכור חברתי, חוסר תקווה ביכולת לשינוי, סטיגמה שלילית, ניכור חברתי, חשד מתמיד כלפי העבריין ועוד. אולי הדרך הטובה להתמודד ולשלוט בעבריינות לטווח הארוך  היא בעצם להושיט עזרה –  עזרה ישירה לאסיר המשוחרר, ועזרה עקיפה לעצמנו אנו. בחרתי לעסוק בנושא זה, משום שתחושתי היא, שלא ניתן להתעלם מהפשיעה בישראל, אשר גוברת עם השנים, פוגעת במרקם החברתי, פוגעת בכלכלה, מערערת את חיי האזרחים וסוחפת ומדרדרת גם את הנוער. שיקום אסירים משוחררים מהווה בעיני בגרות של חברה, אשר מושיטה יד ומייצרת דרך חדשה עבור אותם אלו שלא מצאו בה את דרכם.
2 .
מטרת העבודה   עבריינות נתפסת בחברה כסטייה מהנורמות. התגובות החברתיות לסטייה יכולות להיות:
גמול –  אדם צריך לשלם על מה שעשה לחברה. הוא נחשב לסוטה שפגע במרקם החברתי.
הרתעה –  צריך להרתיע גם את הסוטה בכדי שלא יעשה זאת וגם את החברה למען יראו וייראו.
שיקום – תכניות שאמורות לגרום לעבריין לחזור למוטב. מבחינת הפרט: השיקום מסייע לו לחזור למסגרות חברתיות. מבחינת החברה: זה גורם לפרט להיות חלק יצרני.
הרחקה מהחברה –  הגנה על החברה. לוקחים את מי שמאיים על החברה וכולאים אותו.
השיקום הינו חלק חשוב במניעת החזרה לפשע, ותעסוקת האסירים אשר סיימו לרצות את עונשם (או משוחררים בתנאים מוגבלים שונים/על תנאי) הינה קריטית לשילובם בחברה והצלחת שיקומם.
בעבודתי אדון בנושא תעסוקת האסירים המשוחררים, שלביה, היבטיה והיקפיה, השלכות הצלחתה או אי הצלחתה, חשיבותה ומהותה. כ"כ, אבדוק באם תעסוקת אסירים משוחררים הינה רק עוד חלק מתהליך שיקום, או חלק הכרחי/עקרי בתהליך, בעל השפעות כלכליות על המדינה/חברה מעבר לשיקום עצמו.