1 .      מבוא
פרופ' שאול פוקס בספרו "הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי" (2001) מונה שלוש קטגוריות של שינויים:
·        שינויים חיצוניים המשפיעים על הפרט לבצע שינוי פנימי – לדוגמא, שינוי טכנולוגי המחייב את הפרט ללמוד חומר טכני חדש  וללמוד תהליכי עבודה חדשים ובמקרים אלו הפרט מאולץ לבצע זאת ללא יכולת מצידו לשנותם. לעיתים הפרט מתקשה מאד להסתגל לשינוי, לדוגמא, כאשר העולם נכנס לעידן המחשב ובמקומות העבודה החלו להציב מחשבים במקום הניירת שהייתה ההרגל, מבוגרים רבים התקשו מאד להטמיע את השימוש בעבודה מול מחשב ולא מול דפים וספרים שלהם היו רגילים וניסו למשוך את הארגון להמשיך להשתמש בעבודה ידנית ולא ממוחשבת, עד היום אנו יכולים לשמוע את הדור המבוגר יותר אומר כי "אין תחליף לידע האדם, אף לא מחשב.." ·        שינויים אישיים פנימיים – שינויים אלו מכוונים ישירות לפרט, טיפול פסיכולוגי קליני (טיפול אדם מול פסיכיאטר המנסה לעזור לו בבעיותיו באמצעות הכוונה) הינה דוגמא בולטת לשינויים מסוג זה. דוגמא למצב זה, סטודנט בעל יכולת אישית נמוכה כתוצאה מביטחון עצמי נמוך העובר תהליך פסיכולוגי לחיזוק ביטחונו העצמי והאמונה ביכולת שלו עשוי לשנות כתוצאה מכך את התנהגותו ומכאן הישגיו ישופרו כתוצאה מכך בטחונו העצמי יגדל עוד יותר ובהמשך עקב כך הישגיו ישופרו עוד יותר. זוהי דוגמא למעגל חיובי.
·        מעברים – שינויים טבעיים או מתוכננים בסביבה הקרובה לפרט, דוגמא טובה ומוכרת לכול לכך היא תינוק חדש בבית המביא את כל בני הבית ובמיוחד את האם לשינוי בכל סדרי העדיפויות שהיו לה קודם לתינוק. דוגמאות נוספות לשינוי מסוג זה הינם, עבודה חדשה, נישואין, גירושין, פטירת בן משפחה וכדומה. רוב השנויים בקטגוריה זו כפויים על הפרט, הפרט אומנם יכול לנסות לעכבם או לדחותם אך בסופו של דבר יאלץ להתמודד עמם. בעבודה זו אתמקד בקטגוריה הראשונה בלבד המתייחסת לשינויים חיצוניים המשפיעים על הפרט לבצע שינוי פנימי.  התייחסות הפרט לשינוי יכולה לעמוד על "הקו" בין הסכמה לצורך בשינוי ושיתוף פעולה מלא ועד להתנגדות מלאה לשינוי.  אני  אנסה לנתח מה הם הסיבות להתנגדות לשינוי ואעמיק בדרכים להתמודד עם ההתנגדות לשינוי בארגון או במילים אחרות כיצד לנהל את השינוי.