מבוא
"כשסבתי גילתה שאני מנגן ג'אז באחד מהבתים בשכונה, היא אמרה לי כי אני מבזה את המשפחה ואסרה עלי לגור בבית…היא אמרה לי כי מוסיקת השטן תוביל לבטח לנפילתי, אולם לא יכולתי להותירה מאחורי".
 פריצתה של מוזיקת הג'אז כז'אנר מוזיקלי נפרד התרחשה בערך בתחילת המאה ה-20, אולם שורשי הג'אז נטועים הרחק במאות הקודמות. הג'אז הוא בבחינת תוצר  סינתזת תרבויות רבות שהושגה במידת מה הודות לקיומו של מוסד העבדות, שאפשר סינתזה זו. הג'אז משלב אלמנטים אפריקאנים ואירופאים יחד.
המוזיקה האפריקאית שונה מן המוזיקה האירופאית הן מבחינה טכנית והן מבחינה חברתית. טכנית, הריתם האפריקאי הינו מורכב מזה האירופאי. לעיתים, צלילי תופים שונים ינוגנו באותו זמן עד ליצירת ריתם מורכב, המכונה פוליריתם.
חברתית, החברה האפריקאנית מדגישה את ההשתתפות ההמונית בהופעות, יותר מאשר האירופאים. עיקר הכובד, מבחינת האפריקאים, נמצא באינטרקציה שבין המבצע לבין הקהל. יש חשיבות עליונה ליכולת למשוך את הקהל ולהפיכתו לחלק פעיל בהופעה. הופעה אפריקאית תורכב לעיתים ממנהיג, מתופפים וייתכן גם כלים נוספים. הקהל לעיתים ישתתף במחיאות כפיים ובקריאות תגובה למשפטים הנאמרים במהלך השירה. עבדים בעולם החדש השתמשו ב"תגובות בכי"  ("("response-cries אלו במהלך עבודתם בשדה ובמפגשים חברתיים ודתיים. הלבנים נהגו לכנותם "צועקי השדה" ("field hollers"). מאוחר יותר כינו נגני הג'אז את קריאות אלו כ"קריאות תגובה" ("call-response"). הג'אז הושפע גם ממוזיקה מערב אירופאית. הרמוניות אירופאיות, מזמורי כנסייה, שירי עם, מצעדים צבאיים וקומפוזיציות קלאסיות, כולם השפיעו על התפתחות הג'אז. תרומתה של התרבות האפריקאנית אפוא, הייתה קצב, אירופה תרמה את ההרמוניה ובעזרת השפעות הדדיות נוצרה המלודיה; אולם היו אלה האפרו- אמריקאנים ששילבו את השלושה ליצירת הג'אז.
ג'אז הינו ז'אנר מוסיקאלי מן המרגשים ביותר שאי-פעם נוצרו. זוהי מוסיקה המדגישה ביטוי עצמי מבלי לבטל עבודת צוות, יצירתיות ולקיחת סיכונים, שבירת חוקים בדיוק בזמן בו החוקים נלמדו. בניגוד למוסיקה קלאסית הנכתבת או מוסיקת פופ שמטרתה לעיתים ליצור מחדש הקלטות במהלך קונצרט, מהותו של הג'אז היא ספונטאניות ואלתור; ייצור רעיונות בו במקום.
            הג'אז נכנס לעידן הזהב החל משנת 1920 ואינו מראה שום סימנים של פיחות. בין השנים 1920 ל-1975 התפתח הג'אז במהירות מסחררת, והתפתחותו הפכה למורכבת יותר כאשר היא מתרחשת בכוונים שונים בו זמנית, יותר מאשר בכוון דומיננטי אחד. הג'אז מצוי במגמת התקדמות מתמדת עם רעיונות חדשים ורעננים וקולות צבעוניים.  משפחת האידיומים השונים הנקראים ג'אז הפיחה חיים בפרופיל המוסיקלי של אמריקה והשפיעה  על העיתונות, ההשכלה והביקורת שקבלו השראתן ממוסיקה זו. הג'אז הביא עמו התייחסות לנושאים רבים: סימון של גבולות בסגנונות שונים, התפיסה האמריקאית לגבי גזע, התפתחות של אסטרטגיות נגד ביקורתיות וסימון  המסלול ההיסטורי של המוסיקה. ג'אז עצמו נחשב ל"אוצר לאומי", אולם בהתייחסות למכירות התקליטים או ליוקרה המתלווה אליו במחלקות המוסיקה השונות, המחויבות האמריקאית להצהרה זו נותרת חשודה.   בעבודה זו אבקש לבחון את התפתחותו של הג'אז על רקע ההיסטוריה האמריקאנית. אבקש להתחקות אחר השורשיים המוקדמים של מוזיקה זו תוך כדי בחינה וסקירה של ההשפעות השונות שעיצבוה. אתייחס לשורשים העתיקים שבמקורם באפריקה, למעבר לעולם החדש ולהשפעה של הסביבה החברתית הנוקשה בשילוב עם קוד העבדים שהיוו סיר לחץ ותנאים קשים שאפשרו להפיק "משאב" יקר זה. אפרוט ואפרק את המרכיבים השונים של המוזיקה תוך כדי ניסיון להגדיר ולייחד את מוזיקת הג'אז משאר הז'אנרים. אנסה לבחון את התפתחות הג'אז המוקדם כגורם כמו גם התוצאה לביטול ההפרדה בשנים שהגיעו מאוחר יותר. בפרק האחרון אתייחס לאופן שבו תפשה החברה האמריקאנית את תרבות המוזיקה השחורה ואת השינוי שחל בחברה זו , הן מבחינת תפישה התרבות והן מבחינת תפישת הג'אז כמוזיקה הקלאסית של אמריקה. תוכן עניינים מבוא. 1
פרק 1: ג'אז ומאפייניו 3
1 .1 מהו ג'אז ?. 3
1 .2 ריתמוס. 4
1 .3 צורה. 5
1 .4 הרמוניה. 6
1 .5 מלודיה. 7
1 .6  טימבר- חומרי עץ. 7
1 .7 אימפרוביזציה. 8
סיכום פרק.. 9
פרק 2: הג'אז-תחילתו והתהוותו 10
2 .1 שורשי הג'אז. 10
2 .2 ניו אורלינס- כור היתוך מוסיקאלי 12
2 .3 מניו אורלינס לשיקאגו 15
פרק 3: השפעה ותפישת התרבות האמריקאית את הג'אז 19
3 .1 קוד העבדים כסביבה מעצבת. 19
3 .2 ג'אז והתרבות האמריקאית. 21
סיכום..
5 ביבליוגרפיה. 26