תוכניות הריאליה אל מול שעשועונים- המשתתפים ומניעיהם.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2006
מספר מילים 7439
מספר מקורות 25

תקציר העבודה

מבוא
תוכניות הריאליטי שודרו לראשונה  בסוף שנות השמונים. תוכניות אלו מוגדרות כתוכניות שבהן קיים ערבוב בין אלמנט הדראמה לאלמנט הדוקומנטארי.
השילוב בין שני האלמנטים, הוכח כשילוב מנצח בעל פופולאריות רבה ( Kliborn & Izod). תוכניות אלו כך נדמה, צצות כפטריות לאחר הגשם. תופעה זו, שהייתה נדירה יותר  בעבר, הפכה להיות מנת חלקו של כל ערוץ המתיימר לזכות באחוזי רייטינג. עד לפני  כעשר שנים היה צורך להסביר מהי  תוכנית ריאליטי על ידי שימוש בדוגמאות, ואילו היום מדובר במונח כה מוכר עד שאין משתמשים במירכאות כאשר מציינים את המושג "ריאליטי" (.(Holmes& Jermyn ריבוי ההיצע, אינו מפחית את הביקוש, להפך. ככול שמתרבות התוכניות, מתרבה האהדה והשיגעון לדבר, הן של הצופים והן של המבקשים להשתתף ולקחת חלק אקטיבי בתופעת הריאליה. קיימים סוגים רבים ומגוונים של תוכניות הריאליטי, אולם תוכנית אופיינת לז'אנר בדרך כלל תכלול מבנה קבוע. למעט שינוי הנושאים מתוכנית לתוכנית, ישנו מבנה קבוע. מתמודדים, תחרות, פרס. שלושת אבני יסוד אלו, מהווים את המבנה והתוכן של תוכניות הריאליה.  המושג "אמיתי" (Real) הוא מושג מרכזי בקונספט כולו. האנשים "אמיתיים", היינו, לא כוכבים  או דוגמנים, לא "מושלמים מידי" כפי שנהוג להציג דמויות בתקשורת. האנשים הנבחרים הם בדרך כלל ממוצעים בנתוניהם )2003 , (Syvertsen. גם הסיטואציה שבה התוכנית מתרחשת היא "אמיתית", במובן כזה שהמשתתפים נאלצים לחשוף עצמם, רוב הפעמים, בשידור חי, במצבים אמיתיים כשהם מול מצלמות. הפרס, הוא זה שמוציא את המשתתפים ממעמדם כ"אמיתיים" והופך אותם לכוכבים, או לפחות מסיר מהם את אלמוניותם ומאפשר להם כמה דקות של תהילה.  תוכניות הריאליה זכו לביקורת רבה ממבקרים, מהתקשורת ומהאקדמיה. השתתפותם של אנשים "רגילים" נראתה למבקרים כחדירה לפרטיותו של הזולת, והסתמכות על האינסטינקטים השפלים ביותר כדי ליצור תוכנית טלוויזיה  (Tunstall & Dunford, 1993). הריאליטי חושפת את  המשתתפים ומותירה אותם ללא הגנה מול הקהל הרב. יש הטוענים כי תוכנית הריאליטי מהווה משחררות את החברה מכבליה בכול הנוגע למיניות. העובדה שהדברים פתוחים לכל, מעבירה את המיניות לממלכת "חוסר הבושה", שם ניתן ליהנות משחרור המניות מכבלי המוסר המשפחתי (Fiske, 1987). למרות חילוקי הדעות בנוגע לטיב הז'אנר, ישנה שאלה שעולה בכל צופה בתוכניות מסוג זה: מה מוביל אדם לשים עצמו במקום כה חשוף ופגיע אל מול המוני צופים?  מה מניע משתתף להמתין בתור על מנת "לכבס את כביסתו" בפומבי? האם מדובר ברצון העז להיחשף או שמא מדובר בפרס הממתין בסופו של התהליך? התבוננות חפוזה בתוכניות אלו תוכיח כי הסיבות הן עמוקות יותר. על מנת שאדם ייפרד מפרטיותו, מאלמוניותו ובמקרים לא מעטים גם מכבודו, חייבים להימצא הסברים מעמיקים  יותר. קיים קושי לקבל את העובדה כי אדם מוכן ללכת לכול מרחק רק לשם  זכייה  בבת זוג או בפרס חומרי מסוג זה או אחר. במחקרי אבקש לטעון כי ישנם מספר גורמים הפועלים יחד ומביאים את הפרט לשים עצמו במצב כה חשוף. שאלת המחקר תהיה: מה מניע אנשים להשתתף בתוכניות הריאליה? על מנת לענות על שאלה זו אערוך השוואה בין שני ז'אנרים טלוויזיוניים: האחד הינו תוכניות הריאליה, כאשר התוכנית "קחי אותי שרון"  תהווה מדגם מייצג, והשני הינו  השעשועון  "בליינד דייט" בהנחיית רבקה מיכאלי אשר ייצג את שעשעוני הטלוויזיה. שעשעוני טלוויזיה גם הם מורכבים מאנשים "אמיתיים", אמנם הם שונים במעט במהותם ובתכליתם.
תוכניות אלה, מטרתן בדרך כלל קצרת טווח, ונועדה  לשעשע את הצופה והמשתתף כאחד. המשתתף יכול לזכות בפרס מסוג כלשהו אך אינו נאלץ לחשוף עצמו באותו אופן הנדרש ממשתתפי תוכניות הריאליה. השעשועונים מצטיירים כמודל מועדן הרבה יותר של תוכניות הריאליה. השעשועון הינו קצר יותר והפרס בדרך כלל מיידי, בניגוד לתוכניות ריאליה שנמשכות חודשים. על ידי השוואה בין משתתפי שני הז'אנרים אבקש לספק תשובה התענה על שאלת המחקר ותחשוף את הגורמים להשתתפות בריאליה. תוכן עניינים
מבוא. 1
פרק א: סקירת ספרות. 2
1 .1 תוכניות הריאליה – פרופיל – על ריאליטי ושעשועונים. 2
1 .2 המשתתפים ומניעיהם – חוויית החשיפה. 4
1 .3 האטרקטיביות לקהל – החברותא הווירטואלית שחשים הצופים. 7
1 .4 הערכים המצויים בעומק תוכניות הריאליה. 8
1 .5 רציונל המחקר. 10 פרק ב: השיטה. 10
2 .1 שיטת המחקר. 11
2 2.  מערך המחקר. 12
פרק ג: דיון 13
מסקנות וסיכום. 14
ביבליוגרפיה. 16
נספחים. 18
נספח מספר 1. 18
נספח מספר 2. 21