תוכן העינינים א. מבוא. 1
קונספטואלים. 1
מחקרי זיכרון עקיפים (implicit) וישירים (explicit) 2
המבחנים. 2
תיאוריית המערכות וה-TAP. 3
הפריימינג 3
מטרת המחקר. 4
ב. ניסוי 1. 5
שיטה. 5
נבדקים. 5
מערך הניסוי 5
חומרים. 5
הליך. 5
תוצאות ודיון 6
ג. ניסוי 2. 8
שיטה. 8
נבדקים. 8
מערך הניסוי 8
הליך. 8
תוצאות ודיון 9
ד. דיון 11
דיון 1. 11
דיון 2. 13
דיון 3. 15
ביבליוגרפיה. 17
נספחים. 1
א. מבוא
            זיכרון שווא (false memory) הינו מצב שבו אנו נזכרים במאורע למרות שהוא כלל לא התרחש. נושא זה נחקר לראשונה על ידי ברטלט (1932), כאשר במחקרו נמצא כי קיימת התופעה של זיכרון שווא, היינו של דברים שלא התרחשו. משמעות הדבר, כי הfalse memory –  הינו מילה שבעצם לא נאמרה במהלך הבדיקה, אלא הוזכרה כתוצאה מאסוציאטיביות, כשאין מדובר במילה שנלמדה, כלומר הדבר כלל לא התרחש (Roediger & McDermott, 1995). ברטלט (Bartlett) הסיק שככל שהחומרים מורכבים יותר ובעלי משמעות מגוונת יותר, כמו למשל מילים המעוררות אסוציאטיביות, שהן דומות למילה בעלת משמעות אחרת או שקיימת בעיה בפענוח המיידי של המילה, כיוון שחלקה חסר, כך התופעה של זיכרון השווא בולטת יותר ואילו כאשר יש לזכור חומרים פשוטים, כמו רשימות פשוטות או רשימות מילים, אזי התופעה של זיכרון שווא פוחתת.
במחקרם מפריכים רודיגר ומקדרמוט (Roediger & McDermott, 1995) גישה זו ועומדים על כך, שגם מחומרים פשוטים, כמו רשימות מילים ניתן להגיע להיווצרותו של זיכרון שווא. כאשר נדבר על זיכרון שווא, כוונתנו למצבים שבהם אנו בוחנות באופן מפורש את זיכרונו של הנבדק, כלומר מבחנים אקספליסטיים, כאשר לרוב מדובר במבחנים אקספליסטיים קונספטואליים והדבר יפורט בהמשך.