היווצרות עולם עבודה חדש נובעת מפתיחתם של שווקים חדשים בעקבות חתימת הסכמי סחר גלובליים, משינויים טכנולוגיים במערכי הייצור ומשינויים בעובדים. על רקע זה מתחייבים שינויים גם באופן פעולתם של האיגודים המקצועיים. (פישר, 1996).
זילוני במאמרו, (1999), נותן  תשובה לעובדה שבעולם של "תפוס כפי יכולתך", מעמד העובדים נפגע. הוא מונה מספר סיבות לפגיעה במעמד העובדים בעולם של "תפוס כפי יכולתך":
* הוא מסביר כי בעולם המודרני והפתוח של ימינו, מתפתחות שיטות תעסוקה חדשות, שטווח ראייתן והשיקולים העומדים מאחוריהן הוא קצר, ובכך הן שונות מאוד מקודמותיהן. שיטות תעסוקה אלו נותנות מענה למלחמת ההישרדות החדשה של הפירמות. * במסגרת אותם שינויים, מקום העבודה חדל להיות בטוח כבעבר, ולעובדים כבר אין וודאות לגבי עבודתם בעתיד. * פישר (1994) מסבירה את התופעה הזו בעזרת הפיחות שחל במעמדם והשפעתם של איגודים מקצועיים. היא טוענת כי הפיחות במעמדם של העובדים הוא כתוצאה מחוסר בכלים המותאמים להתמודדות במשק שמתהווה. זילוני במאמרו (1999) טוען כי גם לממשלות יש יד במידה רבה בפיחות מעמד האיגודים המקצועיים ופגיעה במעמד העובדים. השפעת הממשלה על החלשת האיגודים מתבטאת בחוקים המתקבלים ביוזמתן ובמדיניות החברתית – כלכלית שהן מיישמות. הממשלות הלאומיות בעלות הצביון הדמוקרטי תומכות ומתייצבות יותר ויותר לצד המעבידים והמשקיעים, בראותם בהם קרש הצלה ותרופה לבעיות האבטלה, האטה בצמיחה וגרעון תקציבי. (זילוני, 1999). נוכח עולם של תחרות, ניידות מאסיבית של כספים מארץ לארץ, מאתר לאתר וגבולות פתוחים, נמצאים העובדים המאורגנים במצב של נחיתות מסוימת, ובעיקר העובדים הלא מאורגנים. נוצרת אווירה תרבותית חדשה, שכולם בלי משים תורמים להווייתה. במקום התחרות הקלאסית בין הון לעבודה מתפתחת תחרות בין הפרטים על מקום העבודה. תחרות זו היא לא רק בין עובדים בעלי אותה לאומיות, אלא גם בים לאומים שונים (עובדים זרים). (זילוני, 2002).
לפי זילוני (2002), האיגודים המקצועיים צריכים להתאים את עצמם לעולם העתיד ולקבוע את האסטרטגיה החברתית החדשה בשים לב למשתנים הכלכליים, תוך יציקת התבניות והנורמות להבטחת יציבות כלכלית ושמירה על הפרופיל החברתי של הפרטים, על כבודם וחירותם.
ישנן כמה דרכים שבעזרתן ניתן לחזק את מעמדו של האיגוד המקצועי. הדרך הראשונה היא כפועל יוצא מהשאלה הקודמת, והרעיון בבסיסה הוא הפיכתם של האיגודים המקצועיים לכאלה המספקים שירותים חברתיים ושותפים ביצירת עולם עבודה חדש שיש בו כבוד והוגנות לאדם העובד תוך התחשבות בו ובמעסיקים (זילוני, 1999).