הפרה יסודית במשפט הישראלי – מבט ביקורתי והשוואתי א. תוכן עניינים
ב.   מבוא
-2
ג.   שיקולי מדיניות -.3
ד.   הפרה יסודית במשפט הישראלי –…8
ה.  הפרה יסודית באמנת וינה -11
ו.   הפרה יסודית במשפט האמריקאי –13
ז.   הפרה יסודית במשפט הקונטיננטאלי -17
ח.  מסקנות –.
…20 ט.  סיכום …22
י. ביבליוגרפיה –.23
ב. מבוא
"הפרה יסודית" של חוזה מעניקה לנפגע ממנה את הזכות לבטל את החוזה באופן מיידי. בכך היא נבדלת מהפרה שאינה יסודית, שבה הזכות לביטול מותנית במתן ארכה ופנייה לביהמ"ש. זוהי חשיבותו של המושג – כדי שתרופת הביטול העצמי תהיה אפקטיבית, נדרשת הגדרה ברורה וקוהרנטית של ההפרה היסודית.
חיבור זה יבקש לטעון שהדין הישראלי הנוכחי, הקבוע בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970, אינו ברור ואינו קוהרנטי. כמו כן ייטען שהמבחן הישראלי להפרה יסודית מנוסח בצורה לקויה, ומאלץ את ביהמ"ש לבצע תרגילים פרשניים שנדמים מאולצים. ההצעה המועלית בקודיפיקציה (סעיף 444 לתזכיר חוק:
דיני ממונות) פותרת אמנם את הליקויים ה"אסתטיים" בחקיקה הקיימת, אך אינה מתקנת את הבעיה המהותית יותר – משום שהדין נותר עמום, ובמקרים רבים נפגע מהפרת חוזה עדיין לא יכול להיות בטוח שאכן הוא זכאי לתרופת הביטול, ללא פנייה לביהמ"ש.
תחת המודל הקיים והמודל המוצע בקודיפקציה, נבקש להעלות הצעת הגדרה חלופית להפרה יסודית – שתקבע מסגרת משפטית טובה יותר, לדעתנו. לצורך כך נבחן מהם שיקולי המדיניות הרלבנטיים לסוגייה, וכן נערוך בדיקה השוואתית של המשפט האמריקאי, הקונטיננטלי,  והדין לפי האמנה בדבר מכר טובין בינ"ל (אמנת ה-CISG). ננסה לבחון את חסרונותיו ויתרונותיו של כל מודל, אל מול המצב בישראל ובהתחשב בשיקולי המדיניות. לבסוף נביא את ההצעה שלנו.