עבודה סמינריונית בין סיפורי זן לסיפורי חסידים בקורס: סיפורי רבי נחמן מברסלב סמסטר ב    2005
תוכן העניינים
1.     מבוא                                                             עמ'
3                           
2 .     זרם החסידות ביהדות                                        עמ' 5
3 .     זרם הזן בבודהיזם                                             עמ'
1 0
4 .     הדומה והשונה בין תורת הזן לתורת החסידות             עמ' 20 הסיפורי זן וסיפורי חסידים                                  עמ 21
סיכום                                                                           עמ' 29
מבוא
שלשה דברים תפארת הם ליהודי:
זעקה ללא קול ריקוד ללא תנועה וכריעה בראש זקוף ר' מנדל מוורקי(41) המפגש הראשון הידוע של ספרות המערב עם הזן הינה במילון שכתב ב 1702 פייר בייל (Piere Bayle) ובהקדמה לפרק העוסק בתורתו של שפינוזה כותב בייל: "Spinoza`s philosophy is not new, compares it to the outlook of a certain sect of Chinease theologians"(12)                   שפינוזה ראה בדת הממוסדת (כנסיה קתולית, רבנות והלכה)גורם המעקר את התחושה הראשונית של קשר בין האדם לבין הנשגב, ואכן יש בחלק זה של הפילוסופיה שלו קרבה רבה לזן כפי שנראה להלן.     התפתחות הזן  בסין וביפן רצופה בקשיים עם הדתות השולטות במדינות אלו: הקונפוציאניזם בסין והשינטו ביפן. עיון בתולדות ההיסטוריים של התפשטות הזן בודהיזם מביאה למסקנה שלאורך כל השנים לא הפך זרם זה  לזרם מרכזי במדינה כלשהי , אך היה בו קסם שהביא יחידים רבים לעסוק בו בין בגלוי ובין בהחבא. מנזרי זן נהרסו ונסגרו בסין קוריאה ויפן והנזירים נאסרו והוגלו. הזן היה זרם משני מול התנגדות מתמדת של הזרמים הדתיים המרכזיים בכל מקום בו פעל. תולדותיו של הזרם המיסטי ביהדות דומה לאלו של זרם הזן. החסידות וחכמי הקבלה לפני כן היו זרמים משניים לזרם העיקרי בקהילות ישראל . את התפקיד המוביל מבחינה רוחנית בקהילות היהודיות החזיקו רבנים תלמידי חכמים שעסקו בלימוד תורה ובדיינות וניהול טקסי הקהילה כדרך חיים.
בהיותם זרמים משניים אזוטריים ומיסטיים ניתן למצוא דמיון בדרכי הפעולה ואף בתפיסות המציאות של שני זרמים אלו. לדעה זו שותף גם מרטין בובר– אשר במאמר הנושא את השם "מקומה של החסידות בתולדות הדת"(42) טען, כי מכל התופעות הדתיות המוכרות כיום, ניתן להצביע על הקרבה הגדולה ביותר דווקא בין שתי שיטות אלו – החסידות והזן בודהיזם –  שמן הסתם לא היה כל מגע של השפעה תרבותית ישירה בינן מעולם.
מאמיני שתי  התורות שואפים  להגיע למצב תודעתי חדש – התעוררות/הארה/סאטורי בזן ועליית הנשמה אל האור האלוהי  בחסידות.
רבות מהפעולות שנוקטים בהם חסידים בשני הזרמים נועדו כדי להביא את האדם למצב תודעה חדש, בו יחווה את המציאות בדרך שונה מכפי שחווה אותה קודם לכן.
הסיפור משמש בשתי התורות ככלי להעברת מסרים בתחום ההבנה התודעתית והמוסרית. נראה לי שהסיפור ככלי להבנת משמעות נסתרת  מערב חשיבה אינטואיטיבית עם חשיבה קוגניטיבית וכך נעשה ניסיון  להביא לתובנות חדשות שאינן נובעות מדרך המחשבה הרציונלית.
הרעיון המרכזי שאותו אבחן באמצעות התבוננות וניתוח של סיפורים ממסורות אלו מבוסס על התייחסות שונה  עפ"י התפיסה שפיתח חוקר הדתות מירצ'ה אליאדה שמהותה הבנת הדתות, במכלולן הרחב כתופעה אנושית וכלל עולמית, וזאת מתוך השוואות מרובות בין דפוסים שהוא מחשיבם לבסיסיים בהבנת הדתות.:
" הטענות הידועות ביותר בגישתו של אליאדה…נוגעות לשלושה נושאים: חשיבותו של המרכז הגיאוגרפי; חשיבותו של זמן ההתחלה; ולבסוף המיתוסים הריטואליים המבטיחים חזרה אל נקודת המוצא של המציאות ועל ידי כך פריצה מן הזמן ההיסטורי אל מישור של קיום וחוויה על היסטוריים. באמצעות מיתוסים וריטואלים מסוגל האדם הקמאי להתגבר על אימת ההיסטוריה…במילים אחרות ההתחדשות האנושית היא שיבה אל ימים קדמונים באמצעות חיקויים של מעשים פרדיגמטיים שנעשו בקדמת דנא." (34) ההיפותזה של עבודה זו הנה שבכל תרבות אנושית מתפתחת דת או מסורת הכוללת בתוכה מיתוסים המחברים את הפרט לנקודת המוצא של המציאות, ובכך נפרץ הזמן ההיסטורי.
נצפה לכן למצוא בסיפורים מוטיבים על זמניים שמשמעויותיהם אוניברסליות ונצחיות ואינן מושפעות מ"התקדמות" הזמן ההיסטורי. בכדי לעסוק בסיפור הנובע ממסורת מסוימת, יש להבין לפחות מושגי יסוד של אותה מערכת אמונות ודעות. ולכן יש מקום להציג בעבודה זו  מושגים בסיסיים בכל מסורת ואף להתחקות מעט על השורשים ההיסטוריים שלה. על בסיס ההבנה של התפיסות המרכזיות בכל מסורת דתית ייבחנו הסיפורים..
בעבודה זו בחרתי להשוות בין סיפורים חסידיים לסיפורי זן בעיקר בכל הנוגע למשמעות הנובעת מהסיפור והחיבור של משמעות זו למערכת התפיסתית הכוללת , וכן השוואה ספרותית של הסיפורים תוך התייחסות לסיפור עצמו.
יש לשים לב לכך שהסיפורים משתי המסורות שהגיעו לידינו עברו שינויים רבים במהלך הדורות. לעיתים מסופרים הסיפורים בגרסאות שונות בהתאם לערכים והנורמות המקובלות בדור בו מסופר הסיפור. אך באם נכונה הנחת העבודה שלנו תצוץ מתך הסיפורים בכל מקרה אמת המנותקת מהמציאות ההיסטורית שיש בה עצמה וערך אוניברסלים שאינם קשורים בהכרח למתווה ההיסטורי בו מסופר הסיפור או הרקע העלילתי שלו. .