עוסקת בדימויהטבע בשירת החשק של משה אבן עזרא ושל אבן זיידון העבודה הינה מחקר משווה
| מוסד לימוד | אוניברסיטת חיפה |
| מקצוע | ספרות, שפה ולשון |
| מילות מפתח | שירה העברית בימי הביניים השפעת השירה הערבית על השירה העברית בספרד משווה בין שני המשוררים בתקופת ימי הביניים משורר ערבי ועברי |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 9885 |
| מספר מקורות | 12 |
תקציר העבודה
נושא העבודה דימויי הטבע בשירת החשק של "משה אבן עזרא" ושל "אבן זיידון"- מחקר משווה .
מוגשת ל- : מוגשת מ- : ת"ז : פתיחה
1 פרק א:
א- השירה העברית בספרד בימי הביניים ב- השפעת השירה הערבית על השירה העברית ועל שירתו של משה אבן עזרא. ג- השפעת השירה הערבית על הפואטיקה של שירת "משה אבן עזרא". ד- דמות המשורר הערבי על פי רמב"ע. קורות חייו של משה אבן עזרא ושל אבן זיידון
2 5
6
6 7
פרק (ב) המוטיבים מהצומח בשירת רמב"ע הקדמה: שירת החשק של "משה אבן עזרא" ואפיוניה ב.1 הרקע למוטיבים של טבע בשירי החשק :
ב.2 מוטיב השושן ב.3 מוטיב ההדס
1 0
1 1
1 4
1 7
פרק (ג) מוטיבים מן היקום בשירת רמב"ע ג.1 מוטיב השמש ג.2 מוטיב הסהר
1 9
2 2
פרק ד המוטיבים מהצומח בשירת אבן זידון ואפיונה הקדמה: שירת החשק של אבן זידון ואפיונה.
ד.1 : הרקע למוטיבים של הטבע בשירי החשק:
ד.2 השושן ד.3 מוטיב ההדס
2 4
2 4
2 5
2 6
פרק ה: המוטיבים מהיקום בשירת אבן זידון ה.1 מוטיב השמש ה.2 מוטיב הסהר
2 8
2 9
פרק ה': השוואה במערכת הדימויים בין הרמב"ע ואבן זיידון
3 1
סיכום
3 5
רשימה ביבליוגראפית
3 6
נספחים
3 7
פתיחה:
עבודתי זו דנה במוטיבים מהטבע באנדלוסיה ובה אני משווה בין שני המשוררים, משורר עברי ומשורר ערבי_ בין משה אבן עזרא ואבן זיידון שניהם מתקופת הזהר של השירה העברית בספרד.
ההשוואה מתמקדת במוטיבים מהטבע מתוך שירי החשק של שני המשוררים. השירים העבריים ומספרם 17 לקוחים מהדיואן של משה אבן עזרא ומכמה מכתמים מספר ענק שלו שער (ד). השירים בערבית לקוחים מספר השירים של אבן זיידון ומספרם 15, בחלק מהשירים השתמשתי לצורך הציטוט לניתוח המוטיבים.
שני המשוררים נבחרו לצורך ההשוואה, בגלל הדמיון בתולדותיהם. שניהם חיו בספרד המוסלמית כמעט באותה תקופה, ושניהם סבלו מתהפוכות התקופה ואולצו לגלות מבתיהם ולנדוד. כל אחד ניגש למוטיבים של טבע בשירת החשק שלו בגישה שונה, אבל אפשר לזהות הרבה קוים משותפים.
בחרתי בנושא הזה, להראות כיצד היופי והחן שהיו בטבע ספרד מתבטא ויוצא לאור בשיריהם, ובתקופת הזהר הזאת הייתה לערבים בספרד השפעה על התרבות העברית, לכך אדון גם בהשפעת השירה הערבית על השירה העברית.
לצורך עבודה זו קראתי את כל שירי החשק של שני המשוררים ובחרתי לעצמי את השירים שמצאתי בהם מוטיבים מהטבע משותפים לשני המשוררים. החומר האקסטנסיבי שקראתי משירי החשק של משה אבן עזרא הוא
5 שירים והאינטנסיבי הוא 17
שירים. החומר האקסטנסיבי שקראתי משירי החשק של אבן זיידון הוא 40 והאינטנסיבי הוא 15.
המוטיבים שמצאתי הם:
השושן, ההדס, השמש, הסהר, הכוכבים, יום ולילה, השמיים והאדמה, ענף העץ הזקוף, התפוח.
ואני בחרתי רק ב- השושן וההדס, השמש והסהר.
והשאלות הבאות שהצגתי הם:
באיזה מידה הייתה השפעת השירה הערבית על השירה הערבית?
במה התאפיינה שירי החשק של משה אבן עזרא?
איך תיאורי הטבע תורמים לסיטואציות החשק?
האם הנופים דומים אצל שני המשוררים?
מה היא הסיטואציות החשק שתרמה לכתיבת המוטיבים של הטבע אצל שני המשוררים? האם זאת הייתה חוויה אישית או לא?
מהי מידת השכיחות של מוטיבים אלה?
האם יש אלמנטים אוטוביוגרפים בתוך השירים?
איך מביעים באמצעות הקונבנציונאלי את האישי?
לסיכום אעמוד על חלק מהדימויים המקבילים אצל שני המשוררים.
התיזה שלי היא: שני משוררים השתמשו במוטיבים קונבנציונאלי מן הטבע, אך הטביעו עליהם את תחומם האישי והשקפת עולמם.
