סיכום מאמר: סומר, הלל (תשנ"ז) "הזכויות הבלתי מנויות – על היקפה של המהפכה החוקתית", משפטים כח
5 7, עמודים
5 9-273. המהפכה החוקתית- עובדה שכנראה אין חולקים עליה, אולם יש חולקים על היקפה.
יש הטוענים כי חוקי היסוד יצרו "מגילת זכויות" שלמה שבה גם זכויות שלא נזכרו במפורש בחוק היסוד, כמו חופש הביטוי והזכות לשוויון קיבלו מעמד "חוקתי-על-חוקי", והכנסת אינה יכולה לפגוע בזכויות אלו, אלא בדרכים הקבועות בחוקי היסוד.
המאמר בוחן את התזות השונות שהועלו להכללת הזכויות הבלתי מנויות בח"י ומתעמת עמן, תוך התמקדות בזכות לשוויון.  אח"כ מיישם את התיזה על שאר הזכויות הבלתי מנויות ודן בהן.
בודק את המניעים להכללתן ע"י שופטי ביהמ"ש העליון ועורך "מפקד" של דעות השופטים בנושא.
א. מבוא
רשימה זו עוסקת בשאלת היקפה של המהפכה החוקתית.
מספר הולך וגובר של אמרות בפסיקת ביהמ"ש העליון ובספרות המשפטית מתייחס להרחבה מקיפה של זכויות בחסות חוקי היסוד- זכויות בלתי מנויות. הזכויות האלה כוללות את חופש הביטוי, חופש האמונה, פולחן ודת, חופש ויצירה, חופש האסיפה והתהלוכה, חופש ההתאגדות, הזכות לשוויון, חופש השביתה וההשבתה, חופש ההתקשרות וחופש החוזים, הזכות לקבל מידע מהרשויות, זכויות הצרכן, הזכות להורות, הזכות של האדם לדעת מיהם הוריו, הזכות לקבלת מידע רפואי ותוצאותיו, אפשרות של רהביליטציה לעבריינים, הזכות לפנות לבית המשפט והזכות לסיפוק צרכים בסיסיים לקיום אנושי.  כמו כן נדונה סדרה ארוכה של זכויות במשפט הפלילי, המהותי והדיוני.
מרבית הזכויות הבלתי מנויות ומעמדן, בוצר לאורך השנים בידי ביהמ"ש העליון כזכויות יצירות-פסיקה.
הנשיא ברק והשופטים אור, מצא והשופט בדימוס דב לוין, טוענים שחוקי היסוד חלים על הזכויות הבלתי מנויות, או לפחות על חלק מהן.
השופטים זמיר, חשין, וכנראה גם השופט גולדברג, לכל הפחות נמנעים בשלב זה מלקבל את הרחבת התחולה על הזכויות הבלתי מנויות.
השופטת דורנר מסתייגת מהכללתן הגורפת של הזכויות הבלתי מנויות , אולם עמדתה שונה מעט.
ב.  הרקע לקבלת חוקי היסוד החדשים –