1 .     מבוא -.3
2 .     מהם עינויים- הגדרה כללית .
-5
3 .     רקעהיסטורי –..6
ארגוני חבלה והמאבק מזוין -.8
4 .     אחריות הרופא מהי? –…10 זכויות האדם- הרחבת הביואתיקה —
10 הזכות לבריאות -.11
5.     האיסור לעינויים -12
חקיקה ישראלית ובינ"ל נגד עינויים -…12
פרשנויות להגדרת המושג עינויים –.14
6 .     קודים אתיים לאנשי הרפואה …17
פרשנויות לאמנות הבינ"ל -.18
שאלת הבדיקה לפני ובמשך החקירה בעינויים –19
זכויות האדם כבסיס לאנושיות מינימלית .21
7.     הדיון המוסרי בשאלת העינויים 24
8 .     שירות הביטחון הכללי ודו"ח ועדת לנדוי 26
9.     פרשת העינויים בשב"כ –28
הבסיס המשפטי מכוחו פועל השב"כ -.29
טענת הגנת הצורך ..29
מעמדו החוקי של השב"כ -..30
1 0. התפנית לאור פסיקת בג"צ -.32
תוצאות פסיקת בג"צ 34
סוגיית המשפט בארץ לאור הלכת בג"צ …35
1 1. רופאים ועינויים -36
הסביבה בה פועל הרופא -…39
1 2. חקיקה מתירה -…40
1 3. דיון, מסקנות והמלצות –.42
1 4. ביבילוגרפיה –45
      בידי חוקרי השב"כ מוחזק מחבל או מי שמשתף פעולה עם מחבלים ויש יסוד סביר להניח שיש בידו מידע שחשיפתו חיונית להצלת חיי אזרחים חפים מפשע ( מה שקרוי הפצצה המתקתקת);  האם מוסמכים חוקרי השב"כ להפעיל כל פיזי כנגד החשוד כדי לאלץ אותו למסור את המידע?  האם רופא יכול לפקח על חקירות המלוות בעינויים? במובנו הרחב, עוסק הסמינריון בסוגית העינויים, שירות הביטחון הכללי (להלן:
"השב"כ"), תוך בחינת תפקידיו במיגור ומניעת פעילות חבלנית עויינת (להלן: "פח"ע") מצד גורמים טרוריסטיים ולאומנים ובדרכי פעולתו להשגת המטרה הבסיסית שהיא שמירת ביטוחון תושבי המדינה. במובנו הצר יותר, עוסק הסמינריון, באחרוית הרופא כלפי העציר אשר עובר בדיקה טרם כניסתו לחקירה במתקני השב"כ, או במהלכה, ללא כל קשר לחוקיות החקירה, אנסה לבחון האם אין בבדיקה זו מעין 'ניגוד אינטרסים', שכן ככל שמחוייב הרופא לזרוע בה הוא עובד, מחוייב הוא ברא ובראשונה למטולפו. האם גם כך הדבר כשמטופלו הוא אינו אלא מחבל או טרוריסט שרצח  והריסת מדינת ישראל ותושביה היא מטרתו האם גם אז ישררו בין הרופא למטופלו יחסי שכנות?
בחינת בסיס פעילותו של השב"כ אל מול הצורך בדרכי פעולה שונות, התעוררה כאשר ארעו ונסקרו שתי פרשיות: פרשת קו 300 ופרשת עזאת נאפסו (יפורטו בהמשך).
שתי פרשיות אלה, חשפו את הבטן הרכה של מדינת ישראל, בעקבות גילויים מרעישים לפיהם שירות הביטחון הכללי העוסק במניעה ובמיגור פח"ע, פועל תוך חריגה מהסמכויות המוקנות לו עפ"י החוק ומאמות המוסר המקובלות, ע"י חקירת עצירים פלשטינאים בדרכים שאינן מקובלות ותוך הפעלת לחץ פיזי ופסיכולוגי העולה עד כדי עינויים, כטענת חלק מהמבקרים, הציבור ונבחריו. טרם, במהלך ולאחרחקירות אלה, אשר חוקיותן תבחן בסמינריון זה, נבדק הנחקר ע"י רופא. במהלך סמינריון זה, אנסה אף לעמוד על סמכויות הרופא בחקירות מסוג זה, ולבחון את הדילמות המוסריות והאתיות העומדות בפניו.
ניתן לחלק זאת לשני פנים, האחד, האם מותר לרופא להעריך את בריאותו של האסיר והתאמתו לחקירה, השני, האם יכול הרופא לטפל באסיר על מנת להשיבו לבריאות לפני חקירה?
פרשיות שהוזכרו לעיל, העלו על סדר יומה של מדינת ישראל, סוגיות קשות אשר מעלות שאלות סבוכות אף יותר, כתוצאה מהתנגשות חזיתית של שני אינטרסים בעלי ערך עליון המהווים חלק מאושיותה של כל מדינה דמוקרטית. מחד, זכותו של העם היהודי לחיות בארצו ללא כל מורא ופחד, ומאידך שמירה על זכויות האדם ועל זכות החיים כערך עליון בפרט, אינטרס המשליך ישירות על כבודו וזכותו של העם הפלשטינאי לחיות את חייו.
ההתנגשות דלעיל והמאבק הבא בעקבותיה, לובשים צורה ופנים בדמותם של שהידים המבצעים פיגועי טרור בתוך שטחה של מדינת ישראל וגורמי הביטחון המדיניים הפועלים במטרה למיגורם כדי להבטיח יציבות בטחונית וחופש תנועה.