סיכומי השיעור בקורס "תיאוריות סוציולוגיות קלאסיות".
סיכומים מקיפים הדנים בהוגים הבאים:
אוגוסט קונט קרל מרקס אלכסיס דה טוקוויל אמיל דורקהיים מקס ובר גאורג זימל וילפרדו פארטו סיכומי מאמרים בקורס הנ"ל מתוך ספרו המצוין של ריימון ארון על ההוגים הללו.
אוגוסט קונט:
קונט ומפעלו מזוהים עם הזרמים הבאים בסוציולוגיה:
·        הגישה הפונקציונליסטית.
·        המושג פוזיטיביזם- הפילוסופיה שלו מזוהית כפילוסופיה פוזיטיביסטית.
·        מזוהה עם המודרניזם.
·        אידיאליזם.
·        אנטי הומניזם.
·        גישה סנטימנטלית בסוציולוגיה הנותנת מקום לרגשות.
פונקציונליזם –  החברה היא יותר מ"סך חלקיה", החברה היא שקובעת את הערכים והנורמות ש/לפיהם חיים הפרטים. זוהי גישת מקרו- גישה רחבה, המתבוננתע ל החברה מלמעלה, בוחנת את החברה כמבנה. החבה מדומה לאורגניזם חי- החברה כמערכת שבנויה מתת מערכות שהחיבור שלהם ביחד מניע את כל החברה. תת מערכות אלה שואפות לשיווי משקל, אם אחת המערכות נופלת השאר יתגייסו כדי שלמור על שיווי המשקל. כל זה על-מנת לגרום לחברה לתפקד בצורה טובה יותר. מבחינת ניתוח- לכל דבר, כמו בגוף, יש פונקציה. דרים קיימים כי צריכים אותם.
חסרונות של הפונקציונליזם – לא ברור עבור מי זה פונקציונלי.
כמו כן זוהי גישה שלא מאפשרת שינוי, המדגישה יציבות וקונצנזוס. ההבדל בין תקופות ביקורתיות לקונסטרוקטיביות- תקופה ביקורתית היא תקופה הדומה לתקופת הנאורות: בתקופה כזו מרבית האנשים עסוקים בביקורת על המצב הקיים ולא באיזושהי פעולה מעשית על מנת לשפרו. לעומת זאת, תקופות קונסט' הן תקופות שבהן האנשים עסוקים בבנייה של סדר חברתי באופן ממשי.
במקומם של ה"פילוסופים" של תקופת הנאורות העסוקים בביקורת ובבנייה של תורות מופשטות אשר מעולם לא נבדקו בשטח, מציע קונט את ה"מהנדסים החברתיים" או במילים אחרות את הסוציולוגים. הסוציולוגים הם מעשיים ("מעשים במקום הרהורים"), נוקטים בגישה אמפירית, וקונסט' מכיוון שהם מחפשים דרכים מעשיות והגיוניות לשפר את פניה של החברה.
קונט כמהנדס חברתי- שמנתח לפי הפונקציונליזם מזוהה עם זרם של הנדסה חברתית-נסיון לתכנן את החברה. קונט כדטרמיניסט- לא ניתן להשפיע על העתיד ולא ניתן לשנות אותו. כולם יגיעו בסוף לפוזיטיביזם.
קונט כאבולוציוניסט – יש שינוי שיש בו התקדמות לפי שלבים. ככה זה גם לגבי חברות יש יותר פרימיטיוויות והם מתקדמות והופכות להיות יותר ויותר טובות.
מהם השלבים בסכימה שהוא מתאר בשלבים של החברות:
תיאולוגי – אנשים מסבירים דברים לעצמם, נותנים משמעות לקיום שלהם בהסתמכות על רעיונות דתיים. יש כוח על טבעי והוא נותן משמעות לקיום של האנשים.  מטפיזי –חיים בשביל אידיאולוגיה, למשל לאומיות, אין פה אמונה באל אבל זה נותן רעיונות שלפיהם אנו מארגנים את החיים שלנו. זה נותן דרך לבנות חברה. פוזיטיבי סטי – המדע מתפתח, הוא אמור לתת משמעות אך הוא עדיין לא מספיק מתקדם הוא לא יכול לתת תשובות לכול, למשל מה משמעות הקיום שלנו. מטרתו לחקור ולנסות להבין כמה שיותר. למי מתכוון קונט בשלב המטפיזי – הוא מדבר על כל הפילוסופים של הנאורות. למשל רוסו. אלא אנשים שלא היה להם שום ניסיון של שלטון, של ניהול חברה אבל הם קבעו כל מיני עקרונות של שוויון חירות וכד'. במהפכה הצרפתית הם ניסו להנחיל את העקרונות הללו בכוח במלחמה. והיו לזה תוצאות הרסניות. המהפכנים הצרפתיים הם כמו רופא שלא יודע מה הוא צריך לעשות. שלושה שלבים בהתפתחות ההגות של קונט:
1.        עוסק בחברה המערב אירופאית בת זמנו- בחלק הראשון של המאה ה-19. הוא מאבחן את אותה חברה בת זמנו, מה יתפתח בעתיד ומה לעשות כדי לטפל בבעיות.
2.        כותב סדרה של שישה כרכים שנקראת "שיעור בפילוסופיה פוזיטיבית". מעביר שיעורים בנושא לסטודנטים וכך התפרנס. כאן הוא כבר לא עוסק בחברה בת זמנו, אלא בתורת האנושות. לוקח את האנושות בכללותה ע"פ הגלובוס כנושא של הפילוסופיה הפוזיטיביסטית שלה הוא קורא סוציולוגיה.
3 .        הוא מפתח את המדע הזה. הוא הניח את הבסיס של הסוציולוגיה. "סטטיקה חברתית ודינמיקה חברתית".
-.