מבוא
בעבודה זו ברצוני לבחון באיזו מידה, אם בכלל, החברות העל לאומיות מתחשבות בתרבותיות כגורם היכול לפגוע או להועיל לתהליך הכניסה שלהן למדינה זרה, בעלת תרבות שונה.
על ידי סקירה ספרותית עדכנית, אסביר תחילה מהי תרבות, עד כמה שניתן לתמצת מושג רחב זה, מהם מאפייניהם של החברות העל לאומיות והקשיים איתם הן מתמודדות, אראה איך שוני תרבותי משפיע על דפוסי כניסה של החברות העל לאומיות למדינות זרות ולבסוף אציג שני מאמרים שינסו לענות על השאלה, באיזו מידה התרבות משפיעה על דפוסי הכניסה של החברות ובכך מנבאת את הצלחתן או כישלונן.
שאלת המחקר – מהי ההשפעה של השוני התרבותי על אופן הכניסה של חברה רב לאומית למדינה זרה?
השערת המחקר – ככל שהחברה העל לאומית תהיה נכונה לקבל את התרבות המקומית, או לחלופין דומה לתרבות המקומית, כך יגדלו סיכויי הצלחתה.
הצגת המשתנים – משתנה תלוי – אופן הכניסה של החברה העל לאומית למדינה זרה.
משתנה בלתי תלוי – השוני התרבותי בין החברה העל לאומית לחברה המקומית.
העבודה תתקדם מתוך הגדרות של המשתנים: תרבות, חברה על לאומית ודפוסי כניסה ולבסוף אבחן בפירוט את השערת  המחקר ע"י שימוש בשני מאמרים: מאמר על ומקרה בוחן ספציפי. דיון עבודה זו נועדה לבדוק את מידת השפעתה של תרבות על הצלחה של חברות רב לאומיות בכניסתן למדינות זרות.
הוצגו הבעיות הרבות שחברות על לאומיות מתמודדות איתן, בעיות אשר לרוב אינן קיימות במדינת האם, רק משום שזו מדינת האם ולא מדינה זרה. התרבות מהווה בעיה מרכזית בעת כניסתן של חברות על לאומיות לשוק הזר כיוון שזו טומנת בחובה ידע ניסיון ושפה, שחברה מבחוץ לא יכולה לדעת אותם.
התרבות כמו כן הינה אגוז קשה לפיצוח כיוון שיש אינספור הגדרות המנסות לקלוע בדיוק להגדרה הנכונה, שאינה קיימת ולעולם לא תהיה קיימת. החוקרים היום נוטים ברובם להשתמש בהגדרתו של הופשטדה לתרבות, כיוון שזו כפי הנראה, הטובה מכולן, אך עדיין אינה מדויקת במאת האחוזים.
דפוסי הכניסה אם כן, הם תוצאה של שילוב התרבות עם העל לאומיות, כי תרבות ארגונית בחברה המושפעת מתרבות מדינית, תביא את החברה להחליט באיזה אופן הכי כדאי לה לחדור לשווקים הזרים.
בבחינת מקרה ספציפי – דיימלרקרייזלר – ראינו כי התנגשות בין ערכי ליבה של שתי חברות גרמו לכישלון של מיזם משותף, שעיקר בעיותיו היו חוסר תשומת לב לשוני התרבותי בין שתי החברות. ועדיין, מוקדם מדי לנוח על זרי דפנה, ולומר כי במידה ויתייחסו לשוני התרבותי כמו גם לסיכונים פוליטיים, כלכליים, וכו', אזי מובטחת הצלחה. מחקר תיאורטי שהובא בעבודה זו הראה שאין כך הדבר. מבדיקה של 66 מקרים, החוקרים לא הצליחו להגיע למסקנה חד משמעית באם שוני תרבותי פוגע, מועיל או כלל לא משפיע על הצלחת החברה העל לאומית בחדירתה לשוק חדש וזר. קיימת סתירה, כיוון שמקרה בוחן הצליח להגיע למסקנה חד משמעית כי שוני תרבותי פוגע בהצלחת שיתוף פעולה בין חברות ממדינות שונות, והרי מדובר בדוגמא חיה ואילו מחקר תיאורטי שעל פניו לא יורד לעומק הדברים קובע שלא ניתן להסיק חד משמעית על ההשפעה.
הצעתי היא כזו, מאחר וכמות המשתנים הקיימים במדינות זרות שהחברה העל לאומית אינה יכולה לצפות, גדולים מנשוא, הפתרון הטוב ביותר היא להיות זהירה ככל שניתן. כלומר, לקחת בחשבון את גורם התרבות, הכלכלה, המשטר וכל שאר הגורמים שלדעתה יכולים להוות מכשול. עיקר ההשקעה יהיה במחקר, ולאחר מכן להיכנס למדינה הזרה יחד עם סוכן מקומי, שימנע ממנה עלויות נוספות, מלבד לאלו שכבר השקיעה.