ראשי פרקים:
1.       הקדמה
2 .       איגודים מקצועיים בישראל ובמדינות אירופה
3 .       שביתה מהי ?
4.       השווה הבינלאומית
4 .1 השביתות במדינות אירופה בשנים
2 002-2003
            דנמרק             אירלנד             איטליה             הולנד             נורבגיה             ספרד             שבדיה             ברטניה       4.2 השביתות בישראל בשנים  2002-2003
                                   
4 .2.1 חיתוך השביתות לפי מגזר                                    
4 .2.2 חיתוך השביתות לפי סיבה                                    
4 .2.3 חיתוך השביתות לפי ענף כלכלי                                    
4 .2.4 חיתוך השביתות לפי איגוד מקצועי                         5. שביתות בהיבט בינלאומי
6 .
סיכום                        
6 . רשימת מקורות                        
1 . הקדמה בשנים האחרונות נקלע המשק הישראלי לסחרור בלתי פוסק של שיבושי עבודה, עיצומים ושביתות. הסכסוך המתמשך ב-2003 שהתפתח בין ההסתדרות לממשלה, שהתלקח בגין כוונתו של משרד האוצר לקצץ בקרנות הפנסיה ולבצע שינויים מבניים במשרדים ממשלתיים, איים לשתק כליל את המגזר הציבורי. משרדי הממשלה נסגרו בפני הקהל למשך חודשים ארוכים; עובדי המכס האטו בצורה מכוונת את פעילותם, תוך גרימת שיבושים קשים בייבוא חומרי גלם ובייצוא מוצרים ישראליים לחוץ לארץ; והעיצומים התכופים בנמל התעופה בן–גוריון הפכו את היציאה מן הארץ וההגעה אליה לסיוט של המתנה מתמשכת. ההסתדרות אף לא היססה לשלוף מאמתחתה את "נשק יום הדין", איום השביתה הכללית, ולנופף בו מעל לראשו של משרד האוצר.² באותה תקופה בצרפת, בגרמניה ואפילו באוסטריה השלווה הפגינו המונים במחאה על תוכניות ממשלתיות לרפורמה במערכת הפנסיונית. בבריטניה יצאו הכבאים למאבק חריף להעלאת שכר עצומה ונגד שינויים בתנאי עבודתם. ממשלת הלייבור ראתה בדאגה כיצד סדרה של מערכות בחירות העמידה מנהיגים מיליטנטים בראשות כמה מהאיגודים הגדולים ביותר.
בעבודה הנוכחית אעמוד על חומרת תופעת השביתות בישראל, תוך השוואתה למצב השורר בתחום זה באירופה. נקודת המבט ההשוואתית הזאת תאפשר להתחקות אחר ההיבטים הייחודיים והבעייתיים של המצב בישראל.
נשק השביתה הופעל לא אחת גם במדינות אירופה והסב נזק אדיר לכלכלתן. ברם, בשונה מישראל, רוב מדינות מערב אירופה התמודדו בנחישות עם התופעה ופעלו לצמצום האפקט ההרסני שלה. הממשלות האירופיות נקטו צעדים שונים ומגוונים בטיפולן בבעיה, אך התוצאה הייתה דומה: במרבית המדינות הללו חל צמצום דרסטי בהיקף השביתות במהלך העשורים האחרונים. המקרה הישראלי הוא חריג בולט, משום שהוא מגלם מגמה הפוכה: לא זו בלבד שהיקף השביתות בישראל לא פחת במידה משמעותית באותו פרק זמן – למעשה, הוא אף תפח לממדים המאפילים על מקבילותיו האירופיות.¹ מה תפקידו של האגוד המקצועי?
מה הגדרת השביתה ע"י בית המשפט העליון?
מה נעשה להגבלת יכולתם להפעיל את נשק השביתה בישראל לעומת מדינות אירופה? מה המדיניות של משרד האוצר  של ישראל לפתרון סכסוכים קיבוציים?
האים קיים מנגנון ליישוב סכסוכי עבודה?
על סמך נתונים  של 2002-2003 אעשה סקירת השביתות בישראל בהשוואה בינלאומית. (אעמוד נתונים על השביתות בדנמרק, אירלנד, איטליה,  הולנד,  נורבגיה, ספרד, שבדיה, בריטניה ואשווה אותם לנתונים על שביתות בישראל).
אסכם את הנתונים ואגיעה למסכנות שיאשרו או יפריכו את השערת המחקר הנוכחי.