ניתוח הפן הכלכלי בהשקעה בחינוך הטכנולוגי בישראל עבודת סמינר במסגרת קורס החקר "רפורמות במיסוי, מדיניות סוציאלית ושוק עבודה"   תוכן עניינים
הקדמה:  כללי                                                                                                                       עמ'    1
המטרות הבולטות של החינוך הטכנולוגי                                                                         עמ'    2
התפתחות החינוך הטכנולוגי בישראל- רקע וסקירה                                                          עמ'    2
שאלת המחקר                                                                                                           עמ'   4
ההיבט הכלכלי של החינוך הטכנולוגי בישראל:
חשבון עלות                                                                                                              עמ'     5
חשבון תועלת: הישגים לימודיים                                                                                    עמ'     8
                    צבא                                                                                                     עמ'   17
                    התעשייה ושוק העבודה                                                                           עמ'   18
סיכום                                                                                                                      עמ'   21
                                            נספחים:
לוחות לוח 1- תלמידי כיתות י"ב, נבחנים בבחינות בגרות וזכאים לתעודה בשנה"ל תשס"ד                  עמ' 
2 3  לוח 2 – רכיבי ההוצאה לתלמיד בתיכון לפי נתיב ומגמה בשנת סיום התיכון                             עמ'  24
לוח 3- תלמידי כיתות י"ב, נבחנים וזכאים לתעודה שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות    עמ' 
5                                                      לוח 4- נבחנים ברמה מוגברת באנגלית ובמקצועות המדעיים, לפי נתיב ואשכול מגמות,           שנת 2003                                                                                                      עמ'  26                                                                                  לוח 5- עובדים ומחפשי עבודה מקרב מסיימי תיכון לפי נתיב                                               עמ'  27
לוח 6- התפלגות ההכנסות של מסיימי תיכון לפי נתיב                                                        עמ'  28
תרשימים תרשים 1- הוצאה לאומית לחינוך, לפי מגזר מממן                                                            עמ'  29
תרשים 2- מקבלי תעודת בגרות בנתיב העיוני שהתחילו ללמוד באוניברסיטה                בתוך 6 שנים משנת המחזור, לפי תחום לימוד                                                  עמ'  30                                                                 תרשים 3- מקבלי תעודת בגרות בנתיב הטכנולוגי שהתחילו ללמוד באוניברסיטה                בתוך 6 שנים משנת המחזור, לפי תחום לימוד                                                  עמ'  31                                                                                            ביבליוגרפיה                                                                                                             עמ'  32
הקדמה ההתפתחויות של טכנולוגיות חדשות, חדירתן המהירה לכל מגזרי המשק והטמעתן בחיי היום יום, מחייבת להכין תשתיות ידע טכנולוגי לכלל תלמידי מערכת החינוך ולהכין את תלמידי מערכת החינוך הטכנולוגי לקראת לימודי המשך במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות להכשרת הנדסאים וטכנאים ולהכשרה טכנולוגית. כמו כן על מערכת החינוך להקנות כלים ומיומנויות להשתלבות בוגריה בחברה עתירת טכנולוגיה, ידע ומידע, בתעשייה, במשק ובצה"ל. בעבודה זו נתמקד בחינוך הטכנולוגי. בניגוד לחינוך המקצועי שמטרתו הקניית מיומנויות טכניות והכשרה לחיי העבודה,  כגון עיבוד עץ, חשמלאות רכב ועוד, החינוך הטכנולוגי, מכשיר את בוגריו לפעול בסביבה עתירת טכנולוגיה ועשירה במידע, המתבססת על מדע והמשתנה תדיר .
החינוך המדעי והטכנולוגי מהווה נדבך חשוב לבניית החוסן הכלכלי, התפוקה התעשייתית והעוצמה הצבאית של המדינה המודרנית במאה ה-21.  בנוסף, ידע מדעי מאפשר ניעות כלכלית וחברתית של יחידים בחברה. המחסור בידע זה עלול להעצים פערים חברתיים.
החינוך הטכנולוגי כולל בתוכו מגוון רחב של מסלולים, מהמסלול היוקרתי ביותר, המכשיר את בוגריו לתעודת בגרות בתחומים חדשניים כגון הנדסה, ועד למסלולים מקצועיים המכשירים עובדים ברמה נמוכה. רוב תלמידי החינוך הטכנולוגי לומדים במסלולים ההכשרתיים יותר, ואילו במסלולים היוקרתיים לומדים רק מעטים מתלמידי החינוך הטכנולוגי. נתונים:
בחינוך הטכנולוגי לומדים כשליש (35.53%) מכלל התלמידים הלומדים בכיתות י"ב.
·        הנתונים שיוצגו להלן הם משנת הלימודים תשס"ו (2005-2006) בחינוך בישראל:
מספר התלמידים מספר הכיתות מספר התלמידים בכיתה בממוצע מספר בתי-הספר חינוך טכנולוגי/ מקצועי
1 24,443
4 ,802
2 6
1 30 חינוך עיוני
2 22,243
8 ,178
2 7
8 70 המטרות הבולטות של החינוך הטכנולוגי:

1 . להתאים את מגמות הלימוד וההתמחויות בחינוך המדעי-טכנולוגי לצרכים העכשוויים והעתידיים של התעשייה והמשק הישראלי.
2. תלמידים בנתיב הטכנולוגי לומדים עפ"י תכנית לימודים מודולרית, המוליכה אותם לבחינות בגרות.
המבנה המודולרי מאפשר לכל תלמיד להגיע למרב ההישגים בהתאם לשאיפותיו וליכולתו.
3. ליצור מבנה הלימודים גמיש שיאפשר לתלמידים לבחור מקצועות לימוד לפי רצונם ונטיותיהם, מתוך מבחר של מקצועות ובהיקפים שונים – מרמת אוריינות ועד להתמחות.
4. המגמות ותוכניות הלימוד בנתיב הטכנולוגי מתאימות לעידן של משק מתוחכם, עתיר טכנולוגיות מידע ותקשורת. 5. לחינוך הטכנולוגי חשיבות בהכשרת בוגריו להשתלבות במערך הטכנולוגי של צה"ל.
6. לימודי הטכנולוגיה בחטיבה העליונה מהווים המשך ללימודי המדע והטכנולוגיה בחטיבת הביניים ובסיס להמשך הלימודים במכללות לטכנאים ולהנדסאים ובמוסדות להשכלה גבוהה.
 בנוסף, ראוי לציין כי מדע וטכנולוגיה עשויים להיות משאב מרכזי למדינת ישראל, שאפשר לתרגמו לערכים כלכליים, בפרט משום שלא עומדים לרשותה משאבי טבע רבים. חינוך מדעי וטכנולוגי מקיף ומתקדם הוא התשתית להתפתחות ולהצלחה בתחומים מגוונים כביטחון, תעשייה, חקלאות, אנרגיה, בריאות, תקשורת ואיכות הסביבה. שגשוגה של ישראל, עוצמתה וחוסנה בתחרות העולמית תלויים בבוגרי מערכת החינוך ובהכשרה המדעית והטכנולוגית שלהם.
התפתחות החינוך הטכנולוגי בישראל- רקע וסקירה בראשיתו התקיים ה"חינוך הטכנולוגי" במסגרות של הכשרה מקצועית אשר הוקמו עוד לפני קום המדינה ואשר אפשרו לבוגריהם להיקלט במשק במקצועות שלמדו. מסלול חינוכי זה היה מצומצם בהיקפו – רק כחמישית מהלומדים בבתי-הספר התיכוניים למדו בבתי-ספר מקצועיים, שרובם היו דו-שנתיים והנחילו מקצועות כגון מסגרות, חרטות, דפוס, נגרות ופקידות. מעמדו של החינוך המקצועי בתקופה זו היה נמוך, ותדמיתו הייתה של מסלול סוג ב', מסלול של "אין ברירה". אתוס ההגשמה הציונית היה ההתיישבות בקיבוץ, ועל כן זכו החקלאות ועבודת האדמה למעמד של כבוד, ואילו המלאכה והתעשייה לא תפסו מקום מרכזי באתוס הציוני, אף כי הציונות חרתה על דגלה את יישוב ארץ ישראל גם  על-ידי המלאכה והתעשייה. שאלת המחקר עבודה זו באה לנסות ולענות על השאלה האם רצוי שהממשלה תיתן עדיפות תקציבית לחינוך הטכנולוגי או שעליה לתקצב אותו בדומה לחינוך העיוני?
על שאלה זו ננסה להשיב תוך כדי התייחסות לחשבון עלות-תועלת, שיסקור מחד את עלויות החינוך הטכנולוגי ומאידך את מגוון התועלות הנגזרות ממנו בתחומים שונים דוגמת הצבא, התעשייה, מערכת ההשכלה הגבוהה ושוק העבודה.
ההיבט הכלכלי של החינוך הטכנולוגי בישראל:
תחילה נסקור את שיטת התקצוב לחינוך הטכנולוגי (מגמות טכנולוגיות ובתי ספר טכנולוגיים) בישראל. נעמוד על מאפייניה ועל השינויים שחלו בה לאחרונה.
בהמשך, נבצע ניתוח לגבי הכדאיות בדבר תקצוב מועדף למסלול הטכנולוגי בבתי הספר העל יסודיים. ננסה לעמוד על היתרונות והחסרונות בדבר העדפה תקציבית של החינוך הטכנולוגי כאשר נביא נתונים על בוגרי הנתיב הטכנולוגי, הצורה בה סיימו את לימודיהם התיכוניים מבחינת הישגים ותעודות גמר והמשך דרכם ההשכלתית אל לימודים גבוהים ודרכם התעסוקתית ועתידם הכלכלי עד כמה שניתן לבדוק.