תקציר מנהלים מטרת עבודה זו הייתה לזהות את המרכיבים העיקריים של חבילת התיור ביחס לתהליכים הפנימיים ותפקידיו של מפעיל התיירות ולהעריך את תפקידו של מפעיל התיירות ביעד המארח.
עבודה זו נבנתה על בודפשט, יעד המושך אליו מיליוני מבקרים כל שנה, בעבודה זו נבנתה חבילת תיור החל מפיתוח המוצר דרך תמחור מושבי טיסה ותמחור חדרים ובדיקת תפקידו של הנציג ביעד המארח ועד לבחינת כל המרכיבים הפנימיים של עבודתו של המפעיל כמו אספקטים חוקיים וכרטוס ושיווק החוברת.
הנתונים לעבודה זו נאספו ממקורות שונים:
–          חיפוש חומר כתוב –          חיפוש במאמרים אקדמיים אלקטרוניים ואתרי אינטרנט.
–          ניתוח ועריכת החומר והסקת מסקנות.
מסקנות:
– עבודת הסיטונאי אינה עבודה קלה וכוללת בתוכה סיכונים רבים. (הפסד כסף, פגיעה בתדמית וכו') – חשיבות של פיתוח ותכנון יעיל של חבילה היא  מכרעת למען הצלחת החבילה.
– תפקיד הנציג ביעד ואישיותו הינה מכריעה גם כן שכן בעיות רבות יכולות לצוץ בזמן הנופש          של לקוחותינו וכן האינפורמציה שהנציג מעביר על היעד ועל המלון.
– התיקונים שהחבילה תצטרך לעבור (או שלא יצטרכו) עקב המשוב של הלקוחות.
מבוא
תעשיית התיירות עפ"י (PAGE '01) כוללת עסקים רבים ובעלת זרועות הנפרשים למספר סקטורים, החל מתחבורה, דרך אירוח ועד לאטרקציות. כל סקטור מציע מגוון מוצרים, אך מה שמאפשר את הפצתם הם מפעילי התיירות עפ"י (HOLLOWA '02) שרוכשים מרכיבים שונים, כמו תחבורה, אירוח, מושבי טיסות ושירותים אחרים, ומאחדים אותם לחבילה אחת אשר נמכרת אח"כ באופן ישיר או עקיף לתייר במחיר אטרקטיבי.
עבודה זו תעסוק בזיהוי המרכיבים העיקריים של חבילת התיור:
1.       תהליכים פנימיים ופעילויות של סיטונאי התיירות.
2.       תעריך את תפקידו של הנציג ביעד המארח.
תפעול התיירות עפ"י  (POON '93) הארגון הבריטי של THOMAS COOK היה בעצם מארגן התיירות וסוכן התיירות הראשון. החל את דרכו ב1862 עד שנת 1930, בשנה שבה רכבות וספינות היו עדיין המרכיב החשוב בתיירות ששימשו מעיין מלונות צפים. כיום קרוזים זו אטרקציה במגמת עלייה עולמית. זו הייתה שנת 1950 כשהחבילות הורכבו סביב תחבורה אווירית. רק אחרי מלחמת העולם השנייה, בתקופת השלום והשגשוג התקדמויות טכנולוגיות ואוויריות החלו, יחד עם חוקי עבודה חדשים, ואפשרו חופשות בתשלום ופיתוח חבילות התיור.
יחד עם התפתחויות אלה תקופת התיירות ההמונית החלה.
(SHARPLEY '02) אומר שלפי ההגדרה שהוצגה, מפעיל התיירות הוא בעצם סיטונאי שתופס את מקומו בשרשרת ההפצה בין היצרנים לסוכנים; אך מיד ניווכח לדעת שהם גם היצרנים וגם הסוכנים, כמו חברות תעופה, מלונות וסוכנויות נסיעות.
הוא מוסיף ואומר שכיום למפעילי התיירות הבינלאומיים יש כוח רב והשפעה על הכוונת תיירים ליעדים שונים בעולם. הם יכולים לספק פרסום למלונות שונים, שבלי הסיטונאים לא יכלו להתקדם; לדוגמא: הרבה מלונות קטנים ביעדים שונים, שאין להם סיבה ו/או הכוח למשוך לקוחות, סיטונאים מספקים את הקישור החיוני בין יעדי האירוח לבין שווקי התיירות הגדולים.
(HOLLOWAY '98) מציין שבד"כ המחיר יהיה זול יותר ממה שהלקוח ירכוש אם יפנה בעצמו לספקים, מפני שהסיטונאי רוכש את המרכיבים בכמויות גדולות וזמן רב מראש, כמו כמות חדרים גדולה, מטוסים שלמים, אוטובוסים שלמים, וכד'.
(מקומו של סיטונאי התיירות בתעשייה – ראה נספח 1) –
תוכן עניינים
מבוא
תפעול התיירות -…1-2
מבנים שונים –.2-3
סוגי מפעילים –…3
שיקולים בבחירת היעד 4
החבילה בניית החבילה –..5
תמחור חדרים במלון -6
תמחור החבילה –7
הנציג ביעד 8-9
החוברת ושיווק המוצר 10 הפן החוקי לאורך השלבים –11
שלב התפעול בפועל ..12
צינורות הפצה –.12
ניהול מלאי .12
מחשוב וקשר בין מחלקות –13
הקשר עם הנציג בחו"ל 14
שלב החזרה –…15
הערכה וחיזוי –..15
סיכום -..16
נספחים