סמינריון- הסכסוך הישראלי פלסטיני במדינת ישראל בנושאי קרקעות וזהות

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 13388
מספר מקורות 87

תקציר העבודה

הסכסוך הציוני-ערבי הינו סכסוך המתקיים במדינת ישראל החל מראשית הציונות ועד ימינו אלה. בלב הסכסוך נמצאים תושביה היהודים והערבים של ארץ ישראל, ושותפות לו גם מדינות ערב, אלה הגובלות עם מדינת ישראל וגם אלה הרחוקות ממנה. בעבודה זו אתמקד בסכסוך הישראלי-פלסטיני, השורר במדינה מאז הקמתה, ומתייחס לתושביה של ארץ ישראל (להלן: "הערבים אזרחי ישראל" ו/או "הפלסטינים אזרחי ישראל" ו/או "הערבים" ו/או "המיעוט הערבי"). משחר ההיסטוריה התאפיינה מפת ההתיישבות בארץ ישראל באי וודאות טריטוריאלית בין קהילות שונות, אשר מקורה אינו תוצאה של התפתחות היסטורית טבעית המתרחשת כמעט מאליה, כי אם פרי תכנון השלטון. הנושא הטריטוריאלי מהווה את אחת הליבות המרכזיות של מדינת מתיישבים, בשים לב לעובדה שההיסטוריה של מדינת ישראל עודה מתהווה. חלק ניכר מהמתח בין האוכלוסייה הערבית לזרועות השלטון נובע מסוגיית הקרקעות, התכנון וחלוקת המרחב. נקודת המוצא היא שעל מנת שישרור דו- קיום יציב בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל יש לשים דגש על נושא חלוקת המרחב והתקדמות לקראת שוויון אזרחי. המדיניות במדינת ישראל המבקשת להבטיח בעלות לאומית על הקרקעות בישראל, לכאורה, מקפחת את הערבים אזרחי ישראל.
מדיניות זו מעניקה לגיטימציה להקצאה, להקצאה חלקית ואף למניעת הקצאה של קרקע לדיור לסקטורים נוספים של החברה הישראלית. אופני ההקצאה השונים של משאבים אלה תורמים רבות להתהוות ריבוד כלכלי, עפ"י מפתח לאומי ועדתי, בחברה הישראלית. יחד עם זאת, לא ניתן לדון בנושא הטריטוריאלי ללא קשירתו לנושא הזהות, המהווה נושא מרכזי ומהותי בחייהם של הערבים אזרחי ישראל. החברה הישראלית עוד מקדמת דנא הייתה מורכבת מזהויות שונות: במשך שנים ארוכות הייתה מלוכדת במאמץ ליצירת מדינה לעם היהודי. במסגרת זו עוצבה ליהודים זהות משותפת, שהוציאה אל מחוץ לגדר הזהות הישראלית את חברי הקבוצה הערבית, שתויגה כ"אחר".
הערבים אזרחי ישראל הינם ערבים פלסטינים במוצאם האתני ובקשרי משפחתם, בשפתם, בתרבותם, בלאומיותם ובהיותם תושבים במולדתם. כמו כן, על פניו, אין הם רוצים ואין הם יכולים להתבולל ביהודים. מבחינה זו נראה בהם מיעוט פלסטיני בעל זיקה לעם הפלסטיני אשר בונה את ביתו הלאומי בגדה המערבית וברצועת עזה.
יחד עם זאת, הערבים אזרחי ישראל הם ישראלים באזרחותם, בשפתם השנייה, בתרבות המשנה שלהם, בשאיפותיהם הגבוהות, בקבוצות ההשוואה היהודיות והמערביות שלהם, וכן בכוחות הקובעים את חיי היומיום והגורל שלהם. מכאן, כי הם מהווים אוכלוסייה מיוחדת ונבדלת, שהיא בהכרח ישראלית ופלסטינית בזהותה.
בעבודת מחקר זו אבקש לבדוק את שאלת מקורו ונסיבותיו של הסכסוך הישראלי- פלסטיני במדינת ישראל  בכללותו, תוך שימת דגש על נושאי קרקעות וזהות.
תוכן עניינים
פתח דבר                                                                                                                                  3
מבוא                                                                                                                                        4
פרק ראשון: קרקעות                                                                                                               5-18
חלק א': מעמדם של אזרחי ישראל הערבים מקום המדינה עד לשנות ה-70                                5-8
היבטים משפטיים                                                                                                                     7-8
חלק ב': מעמדם של אזרחי ישראל הערבים מסוף שנות ה-70 עד היום                                       8-18
היבטים משפטיים                                                                                                                     10-16
נושאים מדינתיים חברתיים                                                                                                       16-18
פרק שני: זהות                                                                                                                                    19-
5 סקרים ונתונים                                                                                                                         23-
5                                                                פרק שלישי: מבט צופה פני עתיד והצעות לרפורמה                                                                 26-27
            פרק רביעי: סיכום                                                                                                                   28
רשימת ביבליוגרפיה                                                                                                                29-32