דמות השופט בקולנוע בין הרצוי למצוי משפט בראי הספרות והקולנוע מוגש בתאריך 30.12.2007
מספר מילים 7,811
תוכן עניינים
מבוא. 1
פרק ראשון – משפט וקולנוע. 3
חלק א' – הקשר שבין עולם המשפט ועולם הקולנוע. 3
חלק ב' – תרומתו של עולם הקולנוע לעולם המשפט. 7
פרק שני – מעמד השופט. 9
חלק א' – השופט – גבוה מעל כולם. 9
חלק ב' – השופט כאדם. 14
פרק שלישי – יישום ההבדל באמצעות התייחסות עדכנית לסרטים. 17
חלק א' – "הוריקן" ( משנת 1999 ) 17
חלק ב' – "וצדק לכל" ( משנת 1979 ) 20 סיכום. 23
ביבליוגרפיה.
5 מבוא
"Justice must be seen to be done" דמות השופט נתפסת בקרב העם כשליח של צדק המייצג את כל עולם המשפט, כישות נפרדת מהעם וזאת בשל מעמדו הבכיר, כדמות אובייקטיבית נטולת משוא פנים, שכן, אחרת כיצד יתפקד בשופט הצדק והיושר בקרב עמו?
אולם, בסופו של דבר יש לזכור כי השופט הוא גם אדם מן השורה המסוגל למעוד, שכן שופט מעבר להיותו שופט הוא גם אדם, בשר ודם ומכוח זאת הוא נוטה לפעמים ליפול ולפשל, כמאמר המשפט "כולנו בני אדם".
בטרם נמשיך בהצגת הנושא, מן הראוי להבהיר מיהו אותו שופט נשוא עבודה זו:
   שופט הוא "מי שמכהן בבית המשפט ומכריע הכרעה משפטית בעניינים המובאים לדיון בפניו".
המחוקק הגדיר שופט כמי שנתמנה בידי נשיא המדינה, על-פי בחירתה של הוועדה למינוי שופטים, למשרת שופט באחד מבתי המשפט המנויים בחוק. תפקיד השופטים הינו להוות את הרשות השופטת, אחת משלוש הרשויות עליהן מבוסס השלטון הדמוקרטי, אשר  תפקידם הוא להכריע בסוגיה משפטית אשר הם נתקלים בה, ללא משוא פנים ובלי לחצים.
מעצם תפקידם ומעמדם הרם,  סובבים השופטים את עולם הספרות והקולנוע. בעבודה זו ננסה להיכנס מבעד לעדשת המצלמה, אל תוך היכלי הצדק בכדי לנסות ולהבין את "השתקפות המשפט בקולנוע" ולבחון את התרומה האדירה של הקולנוע לביקורת של המשפט. בחינתנו תתמקד בדמותם של עוטי הגלימה האנשים אשר יושבים גבוה מכולם, ומטרתם היא אחת – עשיית צדק והנחלת נורמות חברתיות ראויות, באמצעות ההליך. בעבודה נו, נבחן, בראיה ביקורתית, את האופן בו משתקפת דמות השופט בעולם הקולנוע וכיצד היא משפיעה על תפיסת הצופה את השופט.
כאשר בבואנו לבחון את תפקידם ומהותם של השופטים, ולבקר כיצד הם פועלים במסגרת התפקיד והעצמאות שניתנו להם, עלינו לזכור כי חייבים לאזן בין מגבולותיו של אדם כשופט לבין החופש שיש ליתן לשופט כאדם, ולעניין זה יפים דבריו של פרופסור אהרון ברק: " שפיטה איננה מקצוע, היא אורח חיים ".
לצורך הנוחות חילקנו עבודה זו לשלושה חלקים:
בפרק הראשון נבחן את הקשר שבין המערכת הקולנועית לבין המערכת המשפטית. כבר דובר רבות בספרות על הקשר שבין המערכת התרבותית שאופפת אותנו,  אשר אף התחזקה השפעתה לאחרונה, לבין המערכת המשפטית. כאשר הטענה העיקרית שלנו בפרק זה היא להראות כי קיים קשר אמיץ, קשר ישיר בין המערכת המשפטית לבין הקולנוע. אמנם ניתן למצוא סממנים דומים רבים וסממנים שונים רבים בין השניים, אולם, עלינו לזכור לאורך כל הדרך כי המטרה העיקרית של הקולנוע הוא להוות כלי להעברת מסרים שאותם מבקשת המערכת המשפטית להעביר לציבור הרחב.
בפרק השני נאפיין את דמותו של השופט – האם ניתן להגדיר את דמות השופט כדמות נפרדת ומורמת מעם, או שמא השופט הוא כאחד האדם שבמקרה העבודה שלו היא שפיטה, תוך התייחסות למצבי קיצון של שני הגורמים. נראה כי פעמים רבות ההתייחסות אל השופט היא התייחסות אל המכלול של הדברים, משום שמה שמשפיע על האדם זה הן האמונה המשפטית שלו, והן השפעה של הסביבה הקרובה לו. ועדיין, לא ניתן לאפשר לשופט לפעול בניגוד למטריה השיפוטית – של התווית מדיניות, לא ניתן להגיע למצבים שבהם השופטים פועלים בניגוד לחוק, ועושים דברים אשר אסורים התנהגותית.
בפרק השלישי לעבודה זו ננסה ליישם את מאפייני הדמויות שעליהן דיברנו והרחבנו בפרק השני. ניקח, כמקרי מבחן, שני סרטים, שמדברים על המערכת המשפטית, ומראים בה את דמות השופט, כאשר שתי הדמויות כפי שהן מוצגות שונות אחת מהשנייה בתכלית. דמות שופט אחד היא הדמות ה"רצויה", דמות שחותרת כל הזמן לחקר האמת וטורחת ובודקת לעומק את הסוגיות בטרם נותנת החלטה לעומקו של עניין. דמות שופט אחרת, היא דמות של השופט המושחת, המואשם באונס של אישה, כלומר, נתפס כשפעל בצורה לא ישרה, ובניגוד לחוק. לא רק זאת, אלא הוא אף מנסה לנצל ולשקר למערכת, תוך שהוא נעזר בסובבים אותו על מנת לבצע מניפולציות לטובתו ככה שלא יואשם, למרות שהוא מודה שהוא אשם במה שמיוחס לו.