2 4.10.2006
סדר דין אזרחי- מבוא לסד"א – ישנן דרכים חלופיות להתחיל תובענה מלבד הגשת כתב תביעה, גישור , המרצת פתיחה , טען ביניים. סדר דין אזרחי , זו מערכת של איזונים. תמיד יש מה לעשות ! נכון לומר כי ברמה התיאורטית יכול להיות מצב בו הדרך נחסמה (לדוגמא , פס"ד חלוט), אבל בפרקטיקה ,  תמיד נוכל למצוא סדק , דרכו נכנס חזרה לביהמ"ש.
לדוגמא: "משפט חוזר" אזרחי, הליך זה הוא יציר הפסיקה. בהתרחש, מרמה כלפי ביהמ"ש ו/או התגלתה ראייה חדשה שאם הייתה מתגלה , ביהמ"ש היה משנה את עמדתו , יש להגיש בקשה לביטול פס"ד לאותו ביהמ"ש שנתן אותה, לא הגשת ערעור !  לאחר שהפס"ד יבוטל ( יהיה VOID), יגיש עוה"ד את כתב התביעה שוב ויתחיל התהליך מההתחלה. ניתן להבין כי חשובה מאוד הפרוצדורה, ללא ידיעת הפרוצדורה קשה מאוד לתפקד ופעמים רבות יתפספסו דברים.
מקרים המדגישים את חשיבות הפרוצדורה – באחת הצמתים ארעה תאונת שרשרת בה היו מעורבות 5 מכוניות. ישנן שאלות של אשם שיכולות לעלות, עם זאת כל מכונית ספגה נזק של 500 ₪. בא השופט ואומר כי לכולם יש נזק ולכולם יש חברות ביטוח. השופט אומר כי הוא ייתן פס"ד על דרך הפשרה. בפס"ד זה לא מחויב השופט לנמק. חברות הביטוח של הצדדים לא מסכימות לפס"ד כזה , הם מעוניינות במשפט רגיל בו הן תוכלנה לחקור.
לבסוף השופט כתב פס"ד בו יש שרשרת של תשלומים אחד לשני. בסופו של דבר כל אחד יקבל 800 שקל הוצאות ואת הכסף על התביעה של ה- 500 ₪ חלקם לא יקבלו. בנוסף שעת בימ"ש עולה הרבה. מכאן שלפעמים כדאי להקשיב לשופט כאשר הוא מעוניין לקצר את הפרוצדורה, קיצור הפרוצדורה חוסך בכסף למדינה ולצדדים.
אדם בא לבקש פס"ד הצהרתי נגד בנק, הוא אומר כי הבנק לא רשאי לגרשו מהבית. לאחר 8 שנים של הדיינות, האיש מפסיד. הבנק מבקש מביהמ"ש לתת פס"ד נגד האדם כי הוא השתמש בהליך שיפוטי , שהוא הליך נפל. כלומר הבנק מעוניין לקבל פיצוי נזיקי מכוח עוולת הנגישה. פקודת הנזיקין [נוסח חדש]  
6 0. נגישה   נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת -של הליך נפל, נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.
לביהמ"ש יש שיקול דעת, במקרה זה ביהמ"ש פסל את בקשתו של הבנק. יכול להיות כי במקרים מסוימים ביהמ"ש כן יאשר את התביעה מכוח עוולת הנגישה. אם ביהמ"ש היה ממהר לאשר תביעות מסוג זה, הרי שאנשים רבים היו נרתעים מלהגיש תביעות מחשש שהם עלולים להיפגע לאחר מכן. עם זאת ביהמ"ש כן יאשר תביעות מסוג זה כאשר יש תביעה שהוגשה בחוסר תום לב מוחלט, או במטרה להציק לצד שכנגד.
עד 1980 הצדדים לא היו מגלים את הקלפים. צד שיודע כי ההליך לא מתנהל כמו שצריך היה מחכה לסוף כדי לשלוף את הקלף ולמוטט את ההליך. כיום אין אפשרות לעשות זאת כי זה לא משהו שנעשה בתום לב. הגישה הכללית השתנתה, מגישה פורמאלית , לגישה שבה יש הרבה מקום לשיקול דעת. ברא"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, התייחס השופט ברק לכוחו של אחד הצדדים להתנהג, בהתנהגות שאינה סבירה.   " חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב", מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו. המבחן לפעולתו זו אינו מבחן סובייקטיבי, ואינו מותנה בגישתו האינדיבידואלית של בעל הדין באשר לנכון ולראוי (בג"צ 59/80; ע"א 701/79 הנ"ל). המבחן הראוי הוא זה, הלוקח בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של המקרה, אך מעביר נסיבות אלה בכור ההיתוך של ההתנהגות ההגונה והסבירה.
במסגרת זו יש לדרוש, כי בעלי דין לא יהיו זאבים זה לזה, אם כי אין לדרוש, שיהיו מלאכים זה לזה. יש לעמוד על כך כי יתנהגו זה כלפי זה כבני אדם הגונים וסבירים.
אי-קיומה של חובה זו עשוי להביא, בנסיבות מתאימות, לכך כי הפעולה המשפטית לא תשתכלל.
" השופט מדבר במונחים של סבירות והגינות , שאלה למעשה מילים נרדפות לתום לב.
שני צדדים עשו סולחה, בהסכם כתוב כי אף אחד מהצדדים לא ייגש לביהמ"ש , כלומר כל צד שולל את זכותו של השני להיכנס בדלתותיו של ביהמ"ש. באופן עקרוני, עניין זה אסור , כלומר לא ניתן להגביל אדם מלהיכנס ולטעון בפני ביהמ"ש.  בע"פ 111/99 /וורץ נ' מ"י השופטת בייניש דנה במעמד של זכות הערעור (מהותית, פרוצדוראלית, חוקתית ?) נניח כי הערעור הוא זכות חוקתית, אם כך, אז על הליך בוררות ניתן לערער זאת מכוח סעיף 17 לחוק יסוד: השפיטה.
חוק יסוד:
השפיטה   17. ערעור פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.
–
העבודה כוללת סיכומים ללא אזכור מקורות