העבודה בחרה להתמקד בשאלה מהו  המניע והגורם לאישה הסובלת מאלימות, בנקודת זמן מסוימת, להישאר או לעזוב את בן זוגה האלים? ראשית, מאמרים מראים כי קיים משקל גדול לעוצמה ולמשך הזמן של האלימות המופנית אל מול האישה . מסקירה של מחקרים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים  (1998, Rhodes & Mckenzie , בתוך חאג'- יחיא, 2003) עולה כי 'תכיפות האלימות וחומרתה'  היא אחת מהגורמים שמשפיעים על דפוסי ההתמודדות של נשים מוכות  בהחלטתן לעזוב או להישאר המערכת יחסים עם בן זוג אלים. גם החוקרתAngela  (2004) מונה את תדירות האלימות מצד הבעל המכה וחומרת האלימות הפיזית כגורמים המשפיעים על האישה לעניין החלטתה להמשך הקשר ודפוס ההתמודדות. – תיאור מקרה – א' , רווקה בת 28, דרת רחוב, מכורה לסמים מטופלת במרכז אבחון ושיקום דרי רחוב ובמרכז מ.מ.י- שם מקבלת טיפול במתאדון (תחליף סם) אך ממשיכה לצרוך גם סמי רחוב במקביל. א' נמצאת תחת שירות מבחן למבוגרים ונמצאת לקראת משפט בגין עבירות סמים.
א' הידרדרה לכדי דרות רחוב לפני כ 9 שנים לאחר מתיחות קשה ביחסים בינה ובין אימה ובהמשך, שימוש בסמים.
מתוך דבריה של א עולה כי חוותה בילדותה הזנחה קשה.
הקשר עם אימה נותק כמעט לחלוטין. במשך תקופה ארוכה התגוררה א' בשלטר (מקלט עירוני) לדרי רחוב. במהלך שהותה בשלטר נעשו ניסיונות שונים של התערבות על מנת לעזור לא' לנסות לארגן את צורת חייה שמאופיינים בכאוטיות.
פרט להתייצבות קלה לא חל שיפור של ממש. א' התקשתה מאוד להגיע למקום בעקביות מאחר וכפי הנראה עסקה בזנות לבסוף נפלטה מהשלטר אך המשיכה להגיע ולקבל טיפול במרכז יום לדרי רחוב.
א' קיבלה אישור ממשרד השיכון לסיוע כספי בשכר דירה שיועבר ישירות לבעל דירה. ש', בשנות ה40 לחייו, מכור לסמי רחוב מזה כ- 15 שנה. לאחרונה חזר מטיפול בקהילה טיפולית שם שהה כחצי שנה אך עזב את המקום ברגע משבר. חזר למרכז לדרי רחוב כשהוא נקי משימוש בסמים אך סרב להשתלב בשלטר. ש' ו א' הכירו במהלך שהותם ברחובות בטרם יציאתו של ש לקהילה. עתה משחזר, חודש הקשר.
ש' ו א' מתגוררים ביחד בגן ציבורי בירושלים , הם רואים עצמם-