❀ פרק 16: התנהגות אב-נורמאלית מהי ההגדרה של התנהגות אב-נורמאלית? מה מבחין בין התנהגות נורמאלית וכזו שלא? בניגוד למחלות גופניות, אין בדיקה גופנית או מבחן רפואי אובייקטיבי הקובע את קיומה של מחלת נפש. לכן אנו נאלצים להסתמך על התנהגויות וקריטריונים מוסכמים לקביעת קיום אב-נורמאליות. קיימים מספר קריטריונים כאלו, אך אף אחד מהם אינו מושלם:
— סטייה מנורמות סטטיסטיות: הרבה תכונות מתפלגות באוכלוסייה, בצורה נורמאלית: רוב האוכלוסייה מתרכז סביב ערך מסוים, למשל בתכונות של גובה, משקל, ומשכל. התנהגות אב-נורמאלית יכולה להיות מוגדרת כסטייה סטטיסטית מהממוצע או השכיח, וכל מי שנימצא בקצוות ההתפלגות יוגדר כאב-נורמאלי. קריטריון זה הוא בעייתי לגבי אנשים מחוננים הנמצאים בקצה העליון של התפלגות האינטליגנציה. ומה לגבי אדם שהוא מאושר מאוד?   — סטייה מנורמות חברתיות ותרבותיות: בכל תרבות ישנן נורמות התנהגות מקובלות, והתנהגות הסוטה באופן קיצוני מהנורמה, תיחשב כאב-נורמאלית (עשיית צרכים באוטובוס או הליכה בעירום במכללה, למשל).  בהקשר זה חשוב לאמץ גישה של יחסיות תרבותית: נורמות משתנות מחברה לחברה, ולכן צריך לכבד את הגדרת התרבות המקומית של התנהגות מקובלת. כיום במיוחד קיים בחברה שינוי רב בנורמות ובערכים. הבעיה בהגדרת נורמאליות כסטייה מנורמות חברתיות היא שחברה יכולה לתייג אנשים כסוטים וחריגים ולהגביל את חירותם, מתוך שיקולים פוליטיים (בברית המועצות לשעבר, אנשים שהביעו מחאה פוליטית לעיתים הוגדרו כחולי נפש ואושפזו במוסדות פסיכיאטריים).  כמו כן, נורמות משתנות באותה חברה מתקופה לתקופה, וגם זאת חשוב לקחת בחשבון (צביעת שיער בירוק או שימוש בעגילים על ידי גברים נחשבו בעבר כהתנהגות אב-נורמאלית, וכיום נתפסים כסגנון חיים שונה).  ישנן גם הפרעות נפשיות הייחודיות לתרבויות מסוימות, כפי שנראה בהמשך. — חוסר הסתגלות חברתית ותעסוקתית: כאן התנהגות תיחשב כאב-נורמאלית אם היא ….