תוכן עניינים

1 . מבוא – עוני ואי-שוויון —
1

2 . אפיון אוכלוסיית העניים בישראל –2

3 . הגורמים המשפיעים על ההסתברות לעוני  – ניתוח אמפירי ..3
    גישת תרבות העוני .3      הגישה המבנית -.3

4 . מדדי העוני –.6
     מדד העוני המוחלט ( ארה"ב ) 6
    מדד העוני היחסי ( ישראל ) …7
    המדד המשולב -.8
    סיכום …9
5. העוני בישראל –  סקירת מצב –…11

6 . העוני בקרב המגזר הערבי  בישראל והמקורות לאי-שיוויון בין ערבים ליהודים …12
7. תחולת העוני בקרב המגזר החרדי -.16

8 . עוני בקרב משפחות חד-הוריות ובראשן נשים -18
9. העוני בקרב הילדים בישראל- תמונת מצב
1 982-1995 -..20
1 0. מדידת אי-שוויון כלכלי : מדד ג'יני …22
     יתרונות וחסרונות של מדד ג'יני –22
     מדדי האי-שוויון בישראל לאורך השנים 23

1 1. כלים ליישום מדיניות כלכלית-חברתית –..
5      המצב בישראל -27
     סיכום .28

1 2. ביבליוגרפיה -.30 מבוא עוני – מילה זו מקפלת בתוכה אינספור רבדים, ברי כי תקצר היריעה מלהכיל נושא רחב-היקף זה על כל היבטיו,משמעויותיו וההשלכות הנגזרות ממנו. על אף האמור לעיל, ננסה בעבודתנו זו לעמוד על  מרכיבי העוני בישראל ולאפיין את קבוצות האוכלוסייה השונות הנמנות על שכבת העניים בארץ.
בחלק מהמרכיבים התייחסנו גם להשוואה בין-לאומית,למדינות מערביות אחרות  ובכללן מדינות הנמנות על הגוש האירופאי ,יחד עם ארה"ב לשם מתן נקודת התייחסות טובה ומקיפה יותר.
אנו נבחן את הגורמים העיקריים לתופעת העוני והשינויים שחלו במהלך העשור הקודם, כאשר במקביל נתמקד בשלוש שיטות מרכזיות למדידת עוני וכמו כן בהשפעת גורמי המדיניות השונים שקמו במטרה לטפל בנושא.
על גורמים אלו ניתן למנות בין היתר את מערכת הקצבאות השונות (לרבות השינויים שחלו בהן במרוצת השנים), קביעת שכר המינימום ע"י הממשלה ונושא הרווחה במדינה,הכולל בין השאר את קצבאות הפנסיה והזקנה לקשישים,הבטחת הכנסה,קצבאות ילדים,דמי אבטלה  וכיו"ב.
ניתן לחלק את אוכלוסיית העניים בישראל לכמה פלחים שונים במהותם ובאופיים. בעבודתנו נתמקד בעוני בקרב המגזר הערבי, המגזר החרדי, אמהות חד הוריות וילדים. כמו כן נתמקד בסיבות לכך שבקבוצות אוכלוסייה אלו שיעורי העוני גבוהים במיוחד.
ניתן לעמוד על  הבדלים רבים ומרתקים בין הקבוצות בהן אנו דנים בעבודתנו :
מעמד סוציו-אקונומי תחילי ( "נק' פתיחה"),מגזר,מין,השכלה,גודל התא המשפחתי וכדומה.
ממצא בולט במיוחד הינו העובדה שלהעדר תעסוקת ראש משק הבית ישנה השפעה מכריעה על   מצבו הסוציו-אקונומי של התא המשפחתי. מאידך,קיום של יותר ממפרנס אחד יכול להבטיח כמעט באופן מוחלט את הימצאות התא מעל לקו העוני.
מממצא זה עולה בקנה אחד עם העובדה כי האוכלוסיות המתאפיינות בשיעור עוני גבוה במיוחד תלויות קשר ישיר במיעוט או העדר מפרנסים.
גורם מכריע נוסף הינו חשיבות ההשכלה, אשר פועלת למעשה בשני מישורים  חופפים – גידול השכר המשולם לעובד יחד עם הגדלת שיעור התעסוקה במשק .אנו מוצאים כי הקשר בין מידת ההשכלה ושיעור העוני התחזק על פני הזמן.
לפיכך,קשר זה מצביע על כך שהפתרון לבעיית העוני בטווח הארוך טמון בחלקו הגדול במערכת החינוך ובמתן הזדמנויות השכלה שוות לכלל האוכלוסייה בארץ.
כמו-כן, באותן אוכלוסיות ישנה השפעה רבה של מדיניות הממשלה על מימדי העוני,היות והן תלויות ב"מדיניות ההעברות והקצבאות" המונהגת על-ידה. ההישענות והתלות בממשלה הינה חרב פיפיות למעשה, היות ומצד אחד ישנה תלות בולטת בתשלומי רווחה אלו המבטיחה למעשה את קיום התא המשפחתי באופן נאות,ומאידך גיסא, תלות זו גורמת לאי-יציאה לשוק העבודה ברבים ממשקי הבית הנתמכים.
מניתוח אמפירי שנעשה ניתן לראות כי ראש משפחה שאינו משתתף בשוק העבודה באופן פעיל (כלומר,פסיבי הנשען על תשלומי העברה למיניהם ותלוי בהם למחייתו) ישנה הסתברות גבוהה בהרבה לקבלת תמיכות ממשלתיות גבוהות.
ניתן להסיק כי בהפעלת תמהיל נכון ומאוזן של תמיכות יחד עם תמריצים לעבודה נמצא המפתח לטיפול והיחלצות מבעיה זו, כאשר לכל תת-אוכלוסיה מוצעות דרכים שונות לטיפול בתופעה זו.
ממצא נוסף העולה מניתוח שעשינו,הינו שכיחות העוני הגבוהה בקרב מגזרים שאינם יהודים. כאשר נלקחו בחשבון גורמים שונים כגון מידת ההשכלה,גודל המשפחה ומס' המפרנסים.ניתן אף להגדיל ולומר כי הממצא מרמז על אפליה בשוק העבודה ואף על אפשרויות וטיב ההשכלה בקרב מגזרים אלו.