תהליך קבלת החלטות לסיום מלחמה: ממשלת ישראל במלחמת יום-הכיפורים תוכן עניינים
מבוא -עמודים
1 -3
פרק 1. רקע
תיאורטי –..עמודים
4 -6
פרק 2. רקע
היסטורי –..עמודים 7-9
פרק 3.
ממשלות ישראל ערב מלחמת יום-הכיפורים ובמהלכה–..עמודים 10-18
    3.1 . אוגוסט 1970 – 5 לאוקטובר 1973 –עמודים
1 0-12
    3.2 . קבינט המלחמה: 24-6 באוקטובר
1 973 ..עמודים 12-17
פרק 4.
שיקולים רציונאליים של ממשלת ישראל לסיום המלחמה-.עמודים 17-
5 פרק 5.
מאפייני סיום מלחמת יום-הכיפורים כתוצאה מהשיקולים הרציונאליים: הכרעה בחזית המצרית, וניצחון בחזית הסורית .עמודים 26-30 פרק 6.
סיכום ומסקנות -עמודים
3 1-33
ביבליוגרפיה -.עמודים
3 4-35
פרק הנספחים נספח 1 – קואליציות וחלוקת תיקים 1973-1969.
נספח 2 – החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 338 ו-339.
נספח 3 – מפת מלחמת יום-הכיפורים בחזית המצרית
5 -9 באוקטובר.
נספח 4 – מפת מלחמת יום-הכיפורים בחזית הסורית
5 -9 באוקטובר.
נספח 5 – מפת הפסקת-האש בחזית המצרית אוקטובר 1973.
נספח 6 – מפת והסכם הפרדת כוחות ישראל-מצרים 18 בינואר 1974.
מבוא
מלחמת יום הכיפורים החלה ב-6 לאוקטובר 1973
שבו פרצו כוחות מצריים בחזית התעלה וכוחות סורים פרצו בחזית הגולן. המלחמה פרצה בעיקר בגלל תוצאותיה של מלחמת ששת הימים בה השתלטה ישראל על חצי האי סיני, הגדה המערבית ורמת הגולן. שטחים אלה לא הפכו ל"קלפי מיקוח" מדיניים וסוריה ומצריים תכננו את המלחמה הזו על מנת לשבור את הקיפאון המדיני שנוצר אחרי 1967.
ישראל לא פתחה במלחמה מאחר שהיה לה אינטרס מובהק בשמירת הסטאטוס קוו המדיני- צבאי כל עוד אין לו תחליף טוב יותר מבחינתה. בעת פרוץ המלחמה, צה"ל היה מצוי בתנאי פתיחה גרועים מאוד. מלחמת יום הכיפורים נמשכה עד להסכם הפסקת האש ב-24
באוקטובר 1973, והסתיימה בהכרעה בחזית המצרית ובניצחון בחזית הסורית. מלחמת יום – הכיפורים היא מקרה מבחן מרתק בכל הקשור לקבלת החלטות בדרג המדיני והצבאי בנושאי חוץ וביטחון. בחינה של המסגרת התיאורטית המוצעת בעבודה זו תיעשה על בסיס ניתוח אירוע מתחום קביעת מדיניות הביטחון הלאומי בישראל, הכוונה היא למדיניותה של ממשלת ישראל מההכנות למלחמת יום- הכיפורים, תקופת ממשלתה של גולדה מאיר ערב המלחמה ובמהלכה ועד לסיום המלחמה בחזיתות הדרום והצפון. ייתכן והתרומה של ניתוח זה תוכל לקדם אותנו צעד נוסף לכיוון הבנת תהליך קבלת ההחלטות בתחום הביטחון, ולספק לפחות תשובה חלקית לחלק מן השאלות שעבודה זו מציגה.
בעבודה זו עומדת למבחן שאלת המחקר הבא: מה היו ההיבטים הרציונאליים בתהליך קבלת ההחלטות בממשלת ישראל לסיום מלחמת יום-הכיפורים ?
על מנת לענות על שאלה זו אסביר ואפרט את המודלים הקיימים של תהליך קבלת החלטות החל מהגדרת הבעיה, איסוף נתונים, דיון מסודר בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הקשורים בעניין, העלאת אפשרויות פעולה ושקלולם וכלה בקבלת ההחלטות. בחלקה הראשון של העבודה אציג את הרקע
התיאורטי. הפרק יכלול הגדרות רלוונטיות, מבנה  המודל הארגוני והמודל הביורוקראטי-פוליטי בקצרה ואת המודל הרציונאלי של קבלת החלטות בהרחבה כפי שהציג החוקר אליסון (על פי ניתוח משבר הטילים בקובה). אגדיר מושגים: הכרעה וניצחון בפאן הצבאי. בהמשך, אביא סקירה של השתלשלות האירועים הנוגעים לתהליך קבלת ההחלטות ערב מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה, עד לסיומה של מלחמה זו. לאחר מכן, תתבצע בחינה של התהליך על-פי המודל שהוצג ברקע התיאורטי. חלק הסיום יכלול דיון ומסקנות ובו אנסה לבדוק על פי איזה מודל מתקבלות החלטות בישראל. בתהליך קבלת ההחלטות הרציונאלי ההחלטה מתקבלת על ידי הממשלה הלאומית המשמשת גוף אחיד ורציונאלי, כאשר הגורם המשפיע הוא האינטרס הלאומי הכולל. דרכי הפעולה הם: הגדרת מצב ויעדים וקביעת סדר עדיפויות לאומי; שאיפה והשגת מקסימום מידע לגבי הבעיה הנתונה; פריסת כל האלטרנטיבות האפשריות לפתרון; חישוב הערך הנקי של כל אלטרנטיבה דהיינו: עלות וחסרונות מול רווח ויתרונות; חיפוש אחר האופטימאלי. בסופו של דבר תתקבל ההחלטה האופטימאלית בהתחשב באינטרס הלאומי, אשר תביא למקסימום תועלת. האלטרנטיבה עם הערך הנקי הגבוה ביותר. (אליסון, 1978: 101-106). שיטת המחקר שבחרתי היא ניתוח תוכן איכותי של מסמכים ותעודות, חקר אירועים וכן סקירת ספרות מקצועית אשר סייעו לי בניסוח השערה שבחנתי בגוף העבודה.
השערה זו עניינה בטענה כי ממשלת ישראל בחנה את שיקוליה על בסיס רווח והפסד במישור הלאומי במהלך מלחמת יום-הכיפורים, השיגה בסיום המלחמה ניצחון בחזית הסורית והכרעה בחזית המצרית. הבחירה במקרה הבוחן הספציפי הזה נובעת מחשיבותו והיותו נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של מדינת ישראל. לעבודה זו נלווים חמישה נספחים. בראשון, נספח קואליציות וחלוקת התיקים כנסת שישית  (ממשלה ארבע-עשרה, 17.3.1969 – 28.10.1969) וכנסת שביעית (ממשלה חמש-עשרה, 15.12.1969 – 31.12.1973). בנספח השני, מובאים החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 338 ו-339. בנספח השלישי, מוצגים מפות מלחמת יום-הכיפורים ובמהלכה בחזית מצרים ובחזית הסורית. לבסוף, מובא נספח הסכמי הפסקת האש והסכמי הפרדת הכוחות בין כוחות צה"ל לכוחות מצרים וסוריה.