אריאל שרון -מנהיגות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2006
מספר מילים 4636
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

חזונו ומטרותיו של אריאל שרון :
מנהיגותו של אריאל שרון אופיינה בכך שהוא היה איש חזון בעל הנאה השראתית  אשר היה מסוגל להרחיק ראות ולסחוף רבים אחריו .לאורך כל הקריירה הצבאית והפוליטית הענפה שלו- אריק שרון הוכיח שבאמצעות מהלכים קשים, מסובכים ומסוכנים – ומנהיגות נחושה אפשר להגיע לתוצאות מרשימות. חזונו של המנהיג אריק שרון הוא שאינו מתייחס למצב הקיים אלא רואים את החזון מול עיניו.
ניתן לאפיין תכונה זו בארבע הגדרות אופי – יצירתי, יוזם, בלתי-ממושמע ואינו נרתע מנטילת סיכונים . ניתן לומר כי אריאל שרון  היה הקצין ה"פוליטי" ביותר שהיה בצה"ל. הוא הכיר את המערכת הפוליטית לפניי ולפנים, הוא היטיב להבין את דרכי פעולתה ואת מערכת האילוצים והמגבלות שכובלת את ידיו של הפוליטיקאי המצוי וכך יכול היה לכוון מטרותיו .
אריאל שרון, למרות שהיה ממקימי "הליכוד", נתפש כאדם שורשי, המחובר לאדמה ולנופי הארץ. זאת בנוסף להיותו הלוחם המהולל והמצביא הגדול שנחשב בעיני רבים כמי שהציל את ישראל במלחמת יום כיפור ב-1973. תדמית זו הבדילה אותו מהקבוצה שהייתה מזוהה עם הליכוד: יוצאי חרות, נצר לאצ"ל, ולמשפחה הלוחמת שנתפשו כ"אאוטסיידרים" לאליטה השלטת מחד, ומאידך הציבור העממי שהצטרף לליכוד בהמוניו.
גישת האדם הדגול  עפ"י גישת התכונות מתאימה לשרון ביותר היות ושרון הוא האדם הגדול והטוב שבחבורה ,בעל יכולות ומאפייני אישיות ,ותכונות פיזיות מיוחדות  יוצאות דופן חלק הם מלידה וחלק פותחו עם הזמן במהלך שנות מנהיגותו בצבא ובפוליטיקה .
לצד יסודות ועקרונות כמו " אין משאירים פצוע בשדה הקרב " , "אין משימה בלתי אפשרית", או דבקות במטרה, אהבת המולדת, תוך דאגה לחיי אדם ומניעת נפגעים. יסודות אלה – שהונחו ע"י אריק שרון וקציניו ב-101, צנחנים, שריון ופיקוד דרום – הפכו לנכסי צאן ברזל – במורשת הקרב של צה"ל – ולאריאל שרון יש חלק  נכבד ביצירת מיתוסים אלה, שחלקם גם דבקו בו באופן אישי.
 כמו שחקן מחונן, יכול היה אריק לראות ולתכנן 4-3 מהלכים קדימה – ולצפות את התוצאה הרצויה. לכן אתן לכך מספר דוגמאות למהלכים מדיניים שביצע אריאל שרון שממחישים זאת:
תוכן עניינים רקע
על המנהיג  -עמ' 3-5
חזון ומטרות – עמ' 6-7
המאפיינים של סגנון מנהיגותו של המנהיג –עמ' 8-13
הבסיס המוסרי של המנהיג –עמ' 14
השפעתו על המונהגים –עמ' 15-16
ביבליוגרפיה- עמ' 17
נספחים עמ' 18