תוכן עניינים
תקציר                                                                                                           2
מבוא                                                                                                           5-3
שיטה                                                                                                            6
תוצאות                                                                                                        8-7
דיון                                                                                                            10-9
מקורות                                                                                                        11
נספחים תקציר          בקרב שותי האלכוהול קיימת תבנית של התנהגות שבסיכון גבוה, המוצאת ביטוייה בנהיגה מסוכנת על הכביש. מטרת המחקר היא לבדוק האם קיים קשר בין נהיגה תחת השפעת אלכוהול לבין תאונות דרכים. במחקר השתתפו 40 נבדקים (20 גברים ו-20 נשים), אשר התבקשו לענות על שאלון לגבי מעורבותם בתאונות דרכים, שתיית אלכוהול ועמדותיהם לגבי שתיית אלכוהול ונהיגה. כמו כן נבדקו הבדלים בין מעורבותם של נהגים מבוגרים בתאונות דרכים לעומת נהגים צעירים. בנוסף לכך נבדקו הבדלים בין נשים וגברים לגבי מעורבותם בתאונות דרכים ושתיית אלכוהול לפני הנהיגה. באמצעות מבחן 2 Xאוששה השערה שישנה תלות בין נהיגה תחת השפעת אלכוהול ומעורבות בתאונות דרכים. כמו כן נמצא קשר בין גיל ומגדר למעורבות בתאונות דרכים. ישנו צורך במחקר חוזר ומקיף יותר בנושא.
מבוא
       משקאות אלכוהוליים מסווגים לשלושה סוגים הנבדלים זה מזה על פי חומרי המוצא, הרכבם ודרך הפקתם: בירות, יינות ומשקאות חריפים (מזוקקים). בסוגי הבירה (לבנה) הנמכרים בישראל יש בין 4.7% – 6% אלכוהול (אתנול) על פי נפח, ביין 10%- 16% ובמשקאות חריפים- כ-40% . כמות האלכוהול בפחית בירה (330 מ"ל) שווה לזו בחצי כוס יין (100 מ"ל) ולזו שבכוסית משקה חריף (40 מ"ל). אלכוהול מוגדר כסם פסיכואקטיבי, הוא משנה מבנה ופעילות של רקמות הגוף, את מצבו הנפשי של השותה וגורם לנזקים גופניים, נפשיים וחברתיים (פלג, שוורצמן ופלג,1997).
      חלק ניכר מהאוכלוסייה נוהג לשתות מידי פעם משקאות אלכוהוליים. לאלכוהול השפעה על תפקוד השותה כאשר הוא פועל על מערכת העצבים המרכזית הכוללת את המוח וחוט השדרה ואחראית לאינטגרציה של כל הפעילויות העצביות (סטולר ופינקלשטיין, 2003).
      לדעתם של סטולר ופינקלשטיין (2003) מנקודת המבט של ההשפעה על מערכת העצבים המרכזית משמש אלכוהול סם מרגיע ומשחרר עכבות.
הפחתת עכבות מתבטאת באופן שונה מאדם לאדם. יש המגיבים בשמחה ובעליצות, יש המגיבים בדכדוך, בכעס ובעוינות, יש אנשים שביטחונם האישי גדל ואחרים מגיבים בהססנות ובחוסר ביטחון, יש המגיבים בהתרחקות מאחרים, יש המגיבים בפתיחות. ככל שגדלות כמויות האלכוהול כך הולכים ונפגעים תהליכים קוגניטיביים שונים. לפי קלהון, קרוולהו, אסטור ופירלסון ( Calhoun, Carvalho, Astur & Pearlson, 2005) השפעת אלכוהול היא בעיקר על ביצוע החלטות.
      שתיית אלכוהול בכמות גדולה גורמת לתקופה ממושכת של הרעלה וחולף זמן רב עד שהגוף מצליח להרחיק את הכמויות העודפות. לכן, במשך זמן ממושך, לעיתים במשך שעות, פוחתת השליטה המוטורית של האדם , נחלש הפיקוח על התנהגותו ונפגם כושר השיפוט שלו. על רקע זה ניתן להסביר את מעורבותו של המשתמש באלכוהול בתאונות ובמעשי אלימות (סטולר ופינקלשטיין, 2003).
      תחת השפעת אלכוהול קיימת נטייה להזנחת כללי וחוקי התנועה ובין היתר הדבר בא לידי ביטוי באי-חגירת חגורת בטיחות . קבוצה שבסיכון גבוה היא מתבגרים אשר משקל גופם נמוך בדרך כלל ממשקל המבוגרים ולפיכך, ריכוז האלכוהול בדמם גבוה יותר באותן כמויות משקה הנשתה. בנוסף, ניסיונם של הנהגים הצעירים בנהיגה קטן בהשוואה לנהגים מבוגרים יותר (פלג, שוורצמן ופלג,1997).
            הרבה נהגים צעירים מרגישים שנהיגה תחת השפעת סמים או אלכוהול היא אינה בעיה,-.