תקציר סמינר כלים בניהול עובדים.
נושא הסמינר:
הקשר שבין מוטיבציה בעבודה לבין מאפייני העיסוק תוך התמקדות בהבדלים שבין עובדי "צווארון לבן" למול עובדי "צווארון כחול".
מטרת המחקר:
לאתר ולאפיין שיטות לשיפור המוטיבציה לעבודה ולארגון אצל "העובדים השקופים".
המשתנה התלוי: על מנת לאושש את מטרות המחקר וכפי שעולה ממחקרים שונים בתחום, בחרנו לבחון כגרום מרכזי את פרמטר ה"מוטיבציה".
כידוע, פרמטר זה משפיע באופן ניכר על איכות העבודה ועל סביבתה. במחקר זה בחרנו לבחון את המוטיבציה בשני מישורים עיקריים: מוטיבציה ארגונית – בוחנת את רמת הרצון של העובד להשקיע, לתרום ולהיות מרכיב פעיל בארגון שלא בהכרח רק לטובת עצמו. מוטיבציה אישית – מרכיב זה כולל בתוכו את הפרמטרים הגורמים להנעת העובד לרמה גבוהה מהנדרש, לשביעות רצונו ולסיפוק צרכיו האישים (Hackman&Oldman, 1980).
המשתנים הבלתי תלויים:
על מנת לבחון את מוטיבציית העובדים לפי מאפייני העיסוק עלינו להגדיר מה העיסוק שלהם על פי מספר מאפיינים: משמעות העיסוק – באיזו מידה התפקיד חשוב או משמעותי לארגון או לאנשים העובדים בו. זהות העיסוק – עד כמה האדם רואה יחידה שלמה וברורה של עבודתו. מגוון כישורים – שימוש ביכולות שונות, עם אנשים, גיוון בתפקיד. אוטונומיה – עצמאות בתפקיד (להחליט לבד מה לעשות). היזון חוזר מהעיסוק – "רמז להצלחה", האם ידוע לי מאחרים מתי הצלחתי? מה טיב הביצוע?
בנוסף למאפייני העיסוק עלינו לבחון מספר מאפייני רקע העשויים להשפיע אף הם על מוטיבציית העובדים כגון משתנים דמוגרפיים, ומאפייני תלות כלכלית כגון בן זוג עובד, מספר ילדים, השכלה וכדומה.
סוג ומאפייני המחקר:
המחקר אותו אנו מבצעים הינו מחקר אמפירי הבוחן אוכלוסיה של 60 גברים ונשים העוסקים בעבודות "צווארון לבן" למעלה משנה, ו-60 גברים ונשים עובדי "צווארון כחול". הנבדקים במחקר זה אינם משתייכים לאותו ארגון אלא עובדים בארגונים וסקטורים שונים.
כלי המחקר הינו שאלון משולב המורכב מ2 שאלונים ברי תוקף:1. שאלון JDS לאפיון עיסוקים.
2. שאלון מוטיבציה(Hackman&Oldman, 1980).     התרומה הצפויה ממחקר זה:
תרומה תיאורטית- הבנה טובה יותר של מאפייני עיסוק והקשר ביניהם למוטיבציה. תרומה מעשית- שיטות להעצמת עובדי "צווארון כחול" ושיפור תפוקות עבודתם באמצעות מוטיבציה ושיפור איכות השירות / ייצור הניתן על ידי עובדים אלו. תוכן עניינים:

1 . פרק ראשון: מבוא …3
א. כללי.
ב. מיהם העובדים השקופים.  ג. מטרות המחקר וחשיבותו.                                             
2 . פרק שני :
סקירת ספרות –6               א. כללי.
ב. מאפייני עבודה.
ג.  מוטיבציה. ד. צווארון לבן.                                                       ה. צווארון כחול. ו. קשרים בין מאפייני עבודה למוטיבציה בחתך צווארון כחול ללבן.                                                         
2 . פרק שלישי: המחקר –…12
א. השערות המחקר. ב. מודל המחקר:
ג. הגדרת המחקר.
ד. מטרת המחקר ה. שאלת המחקר.
ו. משתנים. ז. השיטה.
1 .
המדגם.                    
2 . הליך המחקר.                                            
3 . כלי המחקר.              
4 . שיטת הניתוח.
5. דרך בניית המדדים.                                          
3 . פרק רביעי: הממצאים –.22
4 . פרק חמישי: דיון -32
א. מגבלות המחקר ב.  השערות המחקר ותוצאות המחקר.
5. פרק שישי: סיכום והמלצות ולמחקר עתידי. –38  
6 . פרק שביעי: נספחים וביבליוגרפיה –40 א. ריכוז טבלאות ותרשימים ב. שאלון המחקר ג.
ביבליוגרפיה פרק ראשון מבוא
א. כללי:
שאלת המחקר אותה נחקור בעבודה זו, דנה  בקשר שבין מאפייני העיסוק למוטיבציה, תוך התמקדות בהבדלים שבין עובדי צווארון לבן לעובדי צווארון כחול.
מטרות מחקר זה הינם, למצוא את אותם גורמים בעבודתם של עובדי צווארון כחול אשר קשורים באופן משמעותי למוטיבציה וכנגזרת של המחקר, מציאת דרכים יצירתיות להעלאת המוטיבציה בקרב עובדים ממגזר זה.
  ב. מיהם העובדים השקופים:
במדינת ישראל של שנות ה 2000, נפוצה מאוד התופעה של העסקת עובדי קבלן שונים על ידי חברות מסחריות, ציבוריות, פרטיות ואף חברות ממשלתיות.
תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב האוכלוסיות החלשות במדינה (אוכלוסיות בעלות השכלה נמוכה, עולים חדשים, חיילים משוחררים, סטודנטים וכו'). עבדים אלו הינם עובדים במשרות זוטרות שאינן מצריכות התמחות בתחום מסוים וכוללת בעיקר עבודות ניקיון שמירה ואבטחה.
תופעת עובדי הקבלן הפכה נפוצה יותר בארץ בעקבות שילוב מואץ  בין  שלושה מרכיבים: הראשון,  עליה בפיגועים והתערערות המצב הביטחוני. השני, הדרישה ההולכת וגוברת לכוח עבודה זול לביצוע מגוון משימות פיזיות בבניין והגנת הארץ והשלישי, חוסר היכולת של שירות התעסוקה למצוא מקומות עבודה הולמים לבעלי השכלה נמוכה או להכשירם במקצוע אחר. בארץ עובדים כ- 300 אלף עובדי כוח אדם וקבלני שירותים. 4.3 % מכלל המועסקים, שיעור הגבוה פי 3 ממדינות מפותחות מקבילות, מתוכם מועסקים כ 80% לטובת שימושים ממשלתיים. לשיטה הזו יש יתרון גדול מבחינת משרד האוצר שכן היא מאפשרת קיצוץ במספר העובדים בשירות הציבורי וכך אין העובדים זכאים לכל הטבה או תנאי העסקה ראויים.
 עובדי הקבלן אינם העובדים הבלעדיים שמעליהם מתנופף לו הסלוגן "עובד שקוף". גם הקופאיות בסופרמרקט, מנקי הרחובות של העיריות המקומיות, הפועלים במפעלי ייצור גדולים לטקסטיל או לעיבוד אלקטרוני – אל כולם מתייחסת המסגרת כעובדים שקופים.
אנחנו נתקלים גם בעובדים מקצועיים "שקופים" שאמנם אינם משתכרים "שכר רעב" אבל עתידם בהחלט מוטל בספק, רופאים, עורכי דין, מהנדסים ומדענים המועסקים על ידי חברות כוח אדם (פחות בא ליידי ביטוי במחקר זה ).
הגדרת המושג "עובד שקוף" נובעת מרמת היחס וההתיחסות אליו זוכה העובד מקרב חבריו העובדים ומקרב ההנהלה מחד, ומאידך מהיחס ותפיסת התדמית האישית של אותו עובד כלפי עבודתו ולפירמה אליה הוא משתייך.
העובדים השקופים מאופיינים בד"כ באופק תעסוקתי קצר וחסר התפתחות או מיצוי עצמי. העבודה בד"כ מאוד שגרתית ומונוטונית ומספקת אתגרים מעטים ופשוטים.
אתם עובדים שקופים זוכים לרמה תמוכה של הוקרה ותודעה ציבורית כל זאת למרות שמשימות העבודה שלהם לעיתים דחופות הינן חיוניות ביותר לשגרת החיים והסביבה.
ג. מטרות המחקר וחשיבותו:  כשניגשנו לאפיין את נושא המחקר החלטנו לקחת על עצמנו "משימה ראויה" כזו שתניב פירות משמעותיים ושתהווה בסיס טוב למחקר עתידי עד לרמת הביצוע. כידוע, ישראל הינה מדינת הגירה וככזו מתמודדת היא עם בעיות חברתיות מגוונות ומורכבות הנובעות מריבוי העדות והמגזרים בה. הצורך בהמשך בניין הארץ מחד והעוצמה הטכנולוגית המתקדמת מאידך  יצרו פערי עמדות כמעט בלתי נסבלים. בעוד שסקטור עובדי הצווארון לבן נהנה לא אחת מפריבילגיות משמעותיות הרי שעובדי הצווארון הכחול (במיוחד אלו  שבדרג הנמוך ביותר) זוכים בעיקר ליחס מזלזל. ראוי לציין כי מרבית עובדי הצווארון הכחול שואפים בדיוק כמו עובדי הצווארון הלבן לעלות במדרג הצרכים האישיים (מסלאו) אך אופי העבודה ויחס המנהלים לרוב אינו מאפשר זאת.
 היום הופך שוב ברור לכל כי לא נס ליחם של עבודות הצווארון הכחול והם עדין לחם חוקה של ישראל כמדינה צעירה. מכאן נשאבים מטרות המחקר ובראשם: מציאת המאפיינים המדויקים שמשפיעים על איכות העבודה ויעילותה של ה"עובדים השקופים", הבנה טובה יותר של הקשר בין מאפייני עיסוק למוטיבציה ובחינת האם אותם מאפיינים משפיעים במידה זהה על עובדי "צווארון כחול" למול "צווארון ולבן". עוד במטרות המחקר, הצגת שיטות להנעת עובדי "צווארון כחול" על ידי הוספת המרכיבים המתאימים לשיפור מוטיבציה.
התרומה הצפויה ממחקר זה:
תרומה תיאורטית- הבנה טובה יותר של הקשר בין מאפייני עיסוק למוטיבציה ובחינה האם אותם מאפיינים משפיעים במידה זהה על עובדי "צווארון כחול" למול "צווארון ולבן". תרומה מעשית- הצגת שיטות להנעת עובדי "צווארון כחול" על ידי הוספת מרכיבים מתאימים לשיפור מוטיבציה.