הפקולטה לאמנויות החוג לאמנות התיאטרון תרגיל בתולדות התיאטרון והדרמה תשס"ה, סמסטר ב' עבודה מס' 3
המוסר והניגודים במחזות הרנסנס של שקספיר שנה א', תואר ראשון התכנית הרב תחומית באמנויות.
                                                                                                                  21.4.2005
הרנסנס באנגליה אופיין בתנועה בין שתי מערכות אמונה, ערכים ותרבויות, האחת מבוססת על תקופת ימי הביניים, תקופה בה צמחה והתפתחה התרבות והמסורות של האומה האנגלית, והשנייה הינה הומניסטית עם מודל קלאסי ששאבה אנגליה משכנותיה. מערכות אלו התקיימו סימולטנית, לעיתים מתוך השלמה ולעיתים תוך היוצרות קונפליקטים. התנועה בין שתי המערכות היא שהובילה לתהליך של ביסוס ובנייה של תדמית וזהות לאומית מחד ובניית דימוי עצמי והצגתו בציבור מאידך. נושא היותו של האדם במרכז העולם, המכיל בתוכו כוחות קוסמיים של טוב ורע והוא האחראי הבלעדי למעשיו על פי אמונה אחת למול היותו נתון למלחמת נפש בה כוחות הטוב וכוחות הרשע נלחמים על נשמתו, העסיקו את שקספיר והוא נתן ביטוי לקונפליקט זה במחזותיו. מחזותיו של שקספיר הנם מחזות מוסר מודרניים המציגים באמצעות דימויים את מערך הכוחות ביקום בניגודיות מוקצנת ואת ההיפוך שנוצר כאשר מנסים לבחור ולא לשלב בין כוחות מנוגדים אלו… התבנית בה שקספיר משתמש במחזותיו, לפי אלוין קרנן (Alvin Kernan) במבוא למחזה אותלו שבעריכתו, שזורה בניגודים, ברמה הערכית והצורנית, המשרתים זה את זה. התבנית מורכבת משלושה אלמנטים עיקריים: הדמויות והנוף כמייצגים של כוחות אוניברסאליים המנוגדים זה לזה והתנועה של הערכים המוסריים והחברתיים של הדמויות לאורך המחזה בהתאם לתנועה בנוף הגיאוגרפי; הניגוד שבין הזהות הפנימית לזהות החיצונית של הדמויות, כאשר כל דמות מאוזנת עם דמות דומה או מנוגדת לה; והתנועה במחזה מהעולם המוכר והבטוח, בו נחשפים לסכנה, דרך ההתמוטטות וחזרה לעולם הבטוח.           הנוף הגיאוגרפי במחזה משקף את מצבן הנפשי של הדמויות ומתאר את הקונפליקט המרכזי תוך הדגשת הדואליות שבין הערכים התרבותיים והמוסריים של המחזה. המסע של הדמויות במחזה במובן הנפשי מודגשת בתנועה –