מבוא
לפני כחמש עשרה שנים קיבלה הכנסת את חוק חובת המכרזים, התשנ"ב 1992, חוק אשר נכנס לתוקף כשנתיים לאחר מכן. הוראות החוק חלות כיום על המדינה, על חברות ממשלתיות, על קופות החולים ועל רשויות וגופים ציבוריים, ממשלתיים ועירוניים נוספים. החוק עוסק בעיקר בעקרונות ובקווים המנחים, כאשר פרטי היישום של אלה מצויים בתקנות אשר הותקנו מכוח החוק בשנת 1993 ובשנים שלאחר מכן. סעיף 2 לחוק קובע את הרעיון המרכזי לפיו לא יתקשרו הגופים האמורים "בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". היעדים העיקריים של החוק הם שלושה: הראשון הוא השגת יעילות כלכלית ברכישת שירותים ומוצרים, זאת מתוך הנחה כי הגברת התחרות תגרום בהכרח להורדת מחירים. השני, מתן הזדמנות שווה לכל מציע פוטנציאלי בתחום נשוא המכרז להגיש הצעות. ושלישי, הגברת הפיקוח, הבקרה והשקיפות של תהליכי הרכש במגמה לצמצם את האפשרות למעשי שחיתות. ב-15
השנים האחרונות חל שינוי נוסף בתחום המכרזים, והוא העברה הדרגתית של הסמכות לדון בענייני המכרזים מהערכאה העליונה – בג"צ, לערכאות אחרות. תחילת התהליך בהעברה יזומה של בג"צ באמצעות החלטותיו ותקדימיו לבתי המשפט הרגילים (מחוזי ואף שלום), וסיומו בחקיקת חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס 2000. כיום הרוב המכריע של המחלוקות בנושא מכרזים נדון בבתי משפט מנהליים המצויים במסגרת בתי המשפט המחוזיים. עניינים בעלי חשיבות, רגישות או דחיפות מיוחדים, יכולים בתנאים מסוימים להיות מובאים להכרעת בג"צ. חידוש נוסף אשר נכלל בחוק זה הוא קביעה מפורשת של אפשרות לתביעת פיצויים שעילתם במכרז לא תקין. במקביל לחוק העיקרי, גופי השלטון המקומיים, העיריות, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות (להלן – הרשויות), חבו בחובת מכרזים כנגזר מחקיקה ספציפית קודמת לזו של החוק העיקרי. חובת המכרז מנוסחת בצווים לגבי כל הגופים באופן דומה "..לא תתקשר עירייה (או מועצה ) בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה אלא על פי מכרז פומבי (או בהתאם לתוספת…)". למרות חקיקת חוק המכרזים העיקרי בשנת 1992 וקיומה של החקיקה הספציפית בנושא המכרזים לגבי הרשויות המקומיות, לא קיימת כיום נורמה אחידה המחייבת את החברות העירוניות בתחום חובת המכרז. מכיוון שהמחוקק לא הגדיר את החבות במפורש, נוצרה במשך השנים, פרשנות של בתי המשפט לגבי שאלת הצורך בהחלת חוק חבות המכרזים על החברות העירוניות. בתי המשפט ראו לעצמם לנכון לאזן באופן מידתי בין טובת הצבור ע"י קיום מכרז, לבין צרכיה הכלכליים של הרשות המקומית ע"י מתן פטור ממכרז.
ברשויות המקומיות חובת המכרזים "נתפסת" עדיין כתהליך מסורבל הפוגע ביעילות הכלכלית, והן מנסות דווקא לעקוף תהליכים אלה לצורך שפור היעילות האמורה להיות לטובת הצבור. ה"עקיפה" במובנה השלילי באה לידי ביטוי בשטח, כפי שמוזכר בדוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות; "..בנושאי מכרזים, רכש והתקשרויות למתן שירותים הועלו בדוחות המבקר על השלטון המקומי, ליקויים מהותיים החורגים מכללי המינהל התקין ופוגעים אף בטוהר המידות. גם בפעילותה של החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, המנהלת התקשרויות בהיקף של יותר ממיליארד ש"ח בשנה ופועלת עבור הרשויות המקומיות לניהול חלק מהמיזמים ולפיקוח עליהם, נמצאו דפוסי עבודה שאינם תקינים. מתוך הדוחות עולה כי: "רשויות מקומיות הפועלות כיום באמצעות תאגידים עירוניים ונעזרות גם בעמותות, עוקפות סדרי מינהל תקין ואינן מקיימות את ההוראות שעוגנו בחקיקה ובנהלים המתאימים. הרשויות פועלות באמצעות "מעין עמותות עירוניות", שאת חלקן הקימו נושאי משרה ונבחרי ציבור לתועלתם, והם מעבירים לרשותן משאבי ציבור תוך שהם מצויים בניגוד עניינים בדרגות חומרה שונות. העברת כספי ציבור לעמותות פרטיות, שלא בדרך נאותה, פוגעת בטוהר המידות ויש להילחם בה.." מצד הרשויות קיימת מחויבויות לייצוג הולם (שוויוני ונטול משוא פנים) של הצבור ולבחירת ההצעות הכלכליות האופטימאליות באמצעות מכרז. קצור התהליכים, או אי קיום מכרז, עשויים  לפגוע בטוהר המידות ובשוויון באופן מהותי, ואף עשויים לפגוע ביעילות הכלכלית (במקרה של מסירת העסקה לצד שלישי יקר יותר בגין אינטרס לא ראוי של הרשות). נראה אם כן, כי עלינו להציג מענה לשאלות הנובעות מהנ"ל:
האם יישומו של חוק חובת המכרזים ברשויות המקומיות אכן תורם בכל שלושת היעדים שהוזכרו לעיל, דהיינו, בתחום השקיפות וצמצום אפשרויות השחיתות, בתחום שוויון ההזדמנויות וביסוס זכות חופש העיסוק, ובתחום הורדת המחירים של הטובין והשירותים הנרכשים בדרך של מכרז.   האם נדרשת חקיקה נוספת, מתקנת, כדי לשנות את נורמת התייחסותן של הרשויות לחוק? האם ראוי להחיל על הרשויות את נורמת חוק חובת המכרזים, התשנ"ב- 1992?
האם ניתן יהיה לפתור את מעמדה המשפטי של החברה העירונית ולהגדיר מהי הנורמה המשפטית החלה עליה רק לאחר שינוי חקיקה יזום על ידי המחוקק?
העבודה ללא רשימה ביבליוגרפית (אזכורים בהערות שוליים בלבד)