מחקר זה מבוסס על תיאוריית רמת ההבניה (CLT; Liberman & Trope), לפיה בני אדם נוטים לחשוב בצורה מופשטת יותר ככל שהם מתרחקים בזמן, בחלל או במרחב החברתי מאירוע או מאובייקט כלשהו. המחקר בחן את השפעת מרחק הזמן על מידת המוחשיות של דימויים מקשרים, שמשתתפים יצרו לצורך  לימוד צמדי מילים. השערת המחקר המרכזית היתה, שמשתתפים אשר האמינו שייבחנו על צמדי המילים בעתיד הקרוב, ייצרו דימויים מוחשיים יותר ביחס למשתתפים אשר האמינו שייבחנו בטווח הרחוק. הממצאים היו הפוכים להשערה. חברי הקבוצה שהאמינו שייבחנו בטווח הרחוק הרבו להשתמש בתיעודים מצויירים – שהם מוחשיים יותר מתיעודים מילוליים – ביחס לחברי הקבוצה שהאמינו שייבחנו בטווח הקרוב. כמו-כן, חברי הקבוצה שציפו למבחן זיכרון בטווח הרחוק הצליחו במידה רבה יותר בטלת ההזכרות כאשר השתמשו בתיעוד מצויר, ולעומת זאת חברי הקבוצה שציפו למבחן זיכרון בטווח הקרוב  הצליחו במידה רבה יותר במטלת ההזכרות כאשר השתמשו בתיעוד מילולי.
המסקנות העיקריות מהממצאים נוגעות להליך הניסוי, אשר עשוי ליצור משתנים מתווכים, שמהווים גורמים נוספים אשר מטים את בחירת סוג התיעוד אצל המשתתפים, ושעשויים לגבור על הנטיות שניתן לצפות לפי תיאוריית רמת ההבניה. הסבר לכך ניתן בפרק הדיון, המבוסס על תיאוריית רמות העיבוד של קרייק ולוקהרט, ושעוסק במידת המאמץ שנדרשה מהמשתתפים ליצירת הדימויים המצויירים.
רשימת נושאים רשימת נושאים   2
תקציר  3
מבוא   3
תיאוריית רמת ההבניה (CLT). 3
השערות המחקר. 10 פירוט המשתנים.. 10 שיטה   11
משתתפים.. 11
כלים והליך. 11
איסוף וניתוח הממצאים.. 12
ממצאים   14
תיעוד באופן ציורי 15
תיעוד באופן מילולי 15
תיעוד באופן ציורי 16
תיעוד באופן מילולי 17
תיעוד משולב. 17
ללא תיעוד. 17
דיון. 18
רשימת מקורות   22