מבוא
  בחינת הסיפור עידו ועינם שהינו סיפור חניכה נשי מזוית של מספר גבר. הניתוח מתייחס לזהות הנשית המאופיינת במושגים של פאסיביות, תלותיות, רגש, טבע ואימהות, שהיא דיכוטומית לזו של הגבר ומגלה גם תפיסה היררכית, כלומר, המושגים המזוהים עם האשה נחשבים נחותים מאלה המיוחסים לגבר.
   העבודה קוראת בסיפור "עידו ועינם", שנכתב על ידי גבר, קריאה במיקוד נשי: מתייחסת להנחה כי קיים קשר בין כתיבה למין הכותב, בוחנת מהם ייצוגי הנשיות ביצירה ואת שאלת ההבדלים בין המינים ויחסי הכוח ביניהם, כפי שהם עולים מן הסיפור.
    בחינה זו נעשת בדרך של התחקות אחר הצד הארכיטיפי אשר טמון בסיפור, (ברוח קריאה יונגיאנית התופסת את הסמלים כמעוגנים בתת מודע הקולקטיבי),  אשר מטרתה להרחיב את דמותה של הדמות הנשית בסיפור – גמולה, כפי שהיא עולה מבעד עיני עגנון, כסמל ארכיטיפי לאשה, או כאנימה – החלק הנשי אשר בנפש. לשם כך מבררת העבודה את מהות הסמל ואת מהותה כסמל נשי. העבודה מתייחסת למושגים "לשון האב" ו"לשון האם", המקובלים בחקר ספרות נשים. ההנחה הינה שהלשון היא גוף הנגוע באופני ייצוג תלויי תרבות, היא מוגבלת בגבולות המערך הסימבולי העומד בסימן השפה הפטריאכלית, ועל כן "לשון האב" היא "הייצוג הלשוני של הקאנון התרבותי, אותה מערכת הנתפשת בדרך כלל כממלכתו של המין הגברי, זה היוצר ואף משמר את החוקים הכתובים, המקור ל"עשה" ול"אל תעשה" ברוב בחברות האנושיות." – ו"לשון האם" היא הלשון הנותנת ביטוי לזהות הנשית, ועל כן עליה ליצור שפה משלה שתיתן ביטוי לזהותה, דרך השימוש בשפה המקובלת. כמו כן מתייחסת העבודה לאופן הכתיבה של עגנון מתוך ניסיון לזהות שימוש ב"לשון האב" ו"לשון האם" בסיפור זה.    העבודה מנתחת את תולדות חיי גמולה ובוחנת את מסע החניכה שלה. ז'אנר סיפור החניכה הגברי מעלה את תהליך התבגרותו של הבן, בו הוא מגלה את ייחודו האישי ולוקח על עצמו אחריות חברתית של הסדר החברתי המוגדר. החניכה הנשית מתחקה אחר מאבקה של הגיבורה לתת ביטוי לשאיפות כלשהן ועל כן הוא מאבק פנימי. בחינת מסע החניכה של גמולה נעשה בעבודה זו על פי דגם חניכה המשמש לבחינת סיפורי נשים, מתוך מטרה להתחקות אחר מטבקה של גמולה לגיבוש זהותה, על פי תולדות חייה. לשם כך היא נעזרת בדגם החניכה שמציעה פנינה שירב. עידו ועינם – קריאה בעין נשית תוכן העניינים
מבוא
— 1
למהות הסמלים הארכיטיפיים בעידו ועינם 3
עידו ועינם – סיפור חניכה של אשה – 14
סיכום – 17
ביבליוגרפיה —  18