'בריאות הגבר'- דפוסי התנהגות בריאותית בקרב גברים ערבים ויהודים בארבעה ישובים, בצפון הארץ.
תקציר רקע : בעולם המערבי ככלל, ובישראל בפרט, מצב בריאותו של הגבר פחות טוב מזה של האישה, שיעור התמותה גבוה יותר, והוא צורך מעט שירותי בריאות. בסקר ICDC 2005 נמצאו בקרב הגברים הערבים שיעורי תחלואה וגורמי סיכון גבוהים בהרבה מהגברים היהודים ותוחלת חיים נמוכה יותר. 'עמדת הגבריות' אותרה כגורם עיקרי לקיום אורחות חיים פחות בריאים, ולהימנעות משימוש בשירותי בריאות. הגבריות מתאפיינת בהתכחשות לסימפטומים, פניה מאוחרת לשירותי הבריאות והסתכנות יתר. המלצות ה-WHO קוראות לקידום 'בריאות הגבר' כנושא מועדף. מטרה: לבחון את דפוסי ההתנהגות הבריאותית בקרב גברים יהודים וערבים בצפון הארץ, על מנת לאפיינם ולעורר דיון בנושא קידום 'בריאות הגבר' בארץ. שיטה: זימון גברים בני 40-50 שלא אובחנו כחולים כרוניים באמצעות גלויה, לבדיקה שגרתית ב'שירותי בריאות כללית', ולראיינם באמצעות שאלון על דפוסי התנהגותם הבריאותית. במהלך השנים
2 006-2007 הוזמנו 427 גברים באמצעות הגלויה ונענו 6 גברים יהודים בלבד, לכן בוצעו 366 התקשרויות נוספות. בסך הכל הוזמנו 972
גברים: 595 יהודים ו-377 ערבים, מהם נחקרו 140 גברים, 87 יהודים ו- 53 ערבים.
הממצאים נאספו באמצעות שאלון במילוי עצמי אשר נוסה כפיילוט עבר תיקוף ותורגם לערבית ורוסית.
 משתנים: מדד עמדת 'גבריות בבריאות', מדד עמדה כלפי ביקור אצל רופא, ביקור בעקבות הזמנה, משתנים סוציו דמוגרפים , משתני אורחות חיים וגורמי סיכון. עיבוד המשתנים: נבדק שיעור ההיענות להזמנה, סיבות לביקור אחרון אצל רופא משפחה, נבחנו קשרים בין: משתנים סוציו דמוגרפים, אורחות חיים וגורמי סיכון, בהשוואה ללאום וליהודים 'נענים' ו'לא נענים', בין עמדת 'גבריות בבריאות' לבין עמדה כלפי ביקור אצל רופא משפחה וביחס ללאום ועיתוי הבדיקה, בין עמדת 'גבריות בבריאות' לבין משתנים סוציו דמוגרפים, בין הערכת הבריאות הסובייקטיבית לבין אורחות חיים גורמי סיכון, ועמדת 'גבריות בבריאות'. שיערנו כי הערבים ייענו פחות מהיהודים, ייבדקו  פחות, אורחות חייהם יהיו פחות בריאים ועמדת הגבריות  תהיה גבוהה יותר בקרבם, כמו כן שיערנו כי יהיה קשר שלילי בין עמדת הגבריות לבין הכוונה לבקר אצל רופא משפחה.
ממצאים: שיעור ההיענות לגלויה בלבד היה נמוך 1.4% ומקרב היהודים בלבד, פניות טלפוניות נוספות העלו את סך ההיענות למילוי שאלון ל-14.4% והיענות להיבדק ל-5.9% בלבד. מעיבוד השאלונים עולה כי רוב אוכלוסיית המדגם מקיימת אורחות חיים פחות בריאים מאשר נצפו בסקר מב"ת, והם בעלי 'עמדת גבריות בבריאות' גבוהה. הממצאים העלו כי בהשוואה ליהודים מספר גורמי הסיכון בקרב הערבים היה נמוך יותר ואורחות חייהם טובים יותר וזאת בשונה מממצאי סקר מב"ת. 'עמדת גבריות בבריאות' גבוהה נמצאה קשורה לכוונה נמוכה לפניה לרופא המשפחה, למצב כלכלי נמוך ולהערכת בריאות סובייקטיבית טובה, אולם הערבים דיווחו על יותר ביקורים אצל רופא ועמדת 'גבריות בבריאות' נמוכה יותר. מרבית הגברים אינם נבדקים מחוסר זמן, מעריכים את בריאותם כגבוהה וחוששים מממצאים. הם יעדיפו הזמנה, יעזרו בבת הזוג וסומכים על הרופא. V מסקנות: 'עמדה גברית בבריאות' גבוהה היא המחסום העיקרי במחקרנו לכוונה של הגבר להגיע לביקור אצל רופא המשפחה. הזמנה לבדיקה שגרתית בדואר בלבד אינה מספקת.
בהשוואה בין גברים ערבים ליהודים נמצאו הבדלים אך ברובם לא מובהקים, והערבים הציגו דפוסים התנהגותיים בריאותיים טובים יותר לעומת היהודים.
המלצות: ביצוע מחקר נוסף במדגם גדול יותר ובאזורים שונים בארץ לצורך הערכת דפוסי ההתנהגות הבריאותית של הגברים בישראל ובהשוואה לנתונים אובייקטיביים, תכנון וביצוע תוכניות לקידום 'בריאות הגבר' בהסתמך על פרוטוקול רפואת המשפחה ותוצאות המחקר הגדול. רצוי לנקוט, עקב עמדת הגבריות, במערך יצירתי הכולל הפחדה במידה מסוימת והזמנות חוזרות, ייתכן כי כך הגבר יוכל להגיד  "הוזמנתי ולכן הגעתי לא אני יזמתי". תוכן העניינים
תקציר V רשימת טבלאות ואיורים VII מבוא

1
1 .
סקירת ספרות
1
1 .1
רציונל המחקר- הבדלים בתמותה תוחלת חיים ותחלואה בין גברים לנשים, ובין גברים יהודים לערבים.

1
1 .2
קידום בריאות, בדיקות אבחון ושיעורי פניה לביקור אצל רופא משפחה גברים לעומת נשים.

2
1 .3
מניעי הגבר לפניה מעטה ומאוחרת למערכת הבריאות.

4
1 .4
"בריאות הגבר הערבי" סקרים ומגמות.
7

1 .5
תוכניות לקידום בריאות הגבר.

1 0
1 .6
סיכום
1 1

1 .7
מטרת המחקר
1 2

1 .8
השערות המחקר
1 2
2 .
שיטות המחקר
1 2

2 .1
סוג המחקר שיטת הדגימה
1 2

2 .2
מהלך המחקר
1 3

2 .3
תיאור כלי המחקר
1 4

2 .4
תיאור המשתנים
1 4

2 .4.1
משתנים תלויים
1 4

2 .4.2
משתנים בלתי תלויים
1 5

2 .5
עיבוד סטטיסטי
1 6
3 .
ממצאים
1 7

3 .1
מאפייני אוכלוסיית המחקר
1 7

3 .1.2
מאפיינים סוציו דמוגרפים
1 7

3 .1.3
מאפייני  אורחות חיים וגורמי סיכון
1 8

3 .2
ממצאים נוספים III                           
1 9
תוכן העניינים המשך
3 .
ממצאים המשך
3 .3
היענות יהודים מול ערבים להזמנה  לבדיקה שגרתית במרפאה ראשונית
2 0
3 .4
פניה לרופא המשפחה יהודים בהשוואה לערבים: עמדה וסיבה.

2 1

3 .5
עמדה 'גברית בבריאות' והקשר לעמדה כלפי ביקור אצל רופא משפחה וביחס ללאום. הקשר בין עיתוי הבדיקה לעמדה 'גברית בבריאות' ועמדה כלפי ביקור אצל רופא המשפחה.

2 3

3 .6
ממצאים סוציו דמוגרפים/אקונומיים והקשר לעמדת 'גבריות בבריאות'.

2 4

3 .7
הערכת הבריאות הסובייקטיבית והקשר לגורמי סיכון, התנהגות בריאותית ועמדת 'גבריות בבריאות'.
              
2 5
4 .
דיון
2 7

4 .1
מסקנות
3 6

4 .2
מגבלות והמלצות המחקר
3 6

4 .3
המלצות יישומיות
3 7
5.
רשימה ביבליוגרפית                                                                    
3 9
6 .
נספחים
4 6

6 .1. נספח 1
שאלון 'בריאות הגבר'
4 6

6 .2.
נספח 2
טופס הסכמה על ויתור סודיות 51

6 .3.
נספח 3
גלוית ההזמנה 54

6 .4.
נספח 4
טבלה 1  התפלגות סוציודמוגרפית ערבים מול יהודים , יהודים 'נענים' מול 'לא נענים' חלוקה  ראשונית.
55

6 .5.
נספח 5
טבלה מס' 2 התפלגות גורמי סיכון ואורחות חיים ערבים מול יהודים, יהודים 'נענים' מול 'לא נענים'.
56
IV