מבוא/תקציר החל משנות השבעים של המאה העשרים אנו עדים לתמורות רבות בכלכלה העולמית, הקדמה הטכנולוגית ובכללה התפתחות אמצעי התקשורות הפכו את כדור הארץ למה שמכונה "כפר גלובלי" והובילו לגלובליזציה של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. גורמים גלובליים שונים כגון התגברות התחרות, שינויים טכנולוגיים מהירים, החלשות האיגוד המקצועי ושינויים במערכת העדפות הציבור הובילו להגמשת שווקי העבודה וליצירתן של תבניות העסקה אלטרנטיביות חדשות.
בשוק העבודה של היום התפתחה פרקטיקה של מיקור-חוץ (outsourcing) של תחומים אחדים בפעילות העסקית. פרקטיקה זאת הפכה במשך השנים מתופעה שולית לאחת מתבניות העבודה הרווחות במשק. בחסותה נכללים העסקת עובדים על-ידי חברות וקבלנים בתחום כוח האדם למתן שירותים ספציפיים.
בולטים בתחומי העסקה של עובדי קבלן הם שמירה, אבטחה, ניקיון ותחזוקה.
חברות כוח האדם הוקמו מלכתחילה כדי לספק עובדים לעבודות זמניות ועובדים מחליפים לתקופות קצרות. מעסיקים רבים, ובכללם המדינה, עושים שימוש לרעה בתבנית עבודה זו ומנצלים את גמישותה הניהולית להעסקת עובדים בתנאי ניצול וקיפוח תוך הפרת זכויותיהם כעובדים בדרכים עוקפות. פרצות שונות בחוק, עקיפת הסכמים קיבוציים והערפל סביב זהות המעביד מאפשרים את שכירתם של עובדי קבלן בבחינת שירות זמני, למרות שברור לכל שלרוב לא מדובר בכזה, באשר כי סביר למשל להניח שפירמה או משרד ממשלתי הזקוקה לשרותי ניקיון עכשיו תזדקק להם גם בעוד שנה ואף יותר. במקרים רבים נשללות מעובדי הקבלן זכויותיהם הקבועות בחוקי המגן של מדינת ישראל והם אינם זוכים להחזרי נסיעות, תשלום שעות נוספות, ימי חופשה ומחלה, ביטוחים פנסיונים, פיצויי פיטורין ומרכיבי שכר נוספים אותם מקבלים עובדים מן המניין.
עבודה עיונית זו סוקרת את תופעת קבלני כ"א בישראל והשלכותיה, את תנאי העסקתם של עובדי קבלן ע"י חברות כ"א ואת מוסריותם. העבודה בוחנת את מידת אחריותה המוסרית של הפירמה השוכרת את שרותיו של קבלן כוח-אדם ברוח הטענה כי אין אנו רשאים (מבחינה מוסרית) לשכור מישהו שיעשה בשמנו מה שאנו נמנעים (מבחינה מוסרית) מלעשותו בעצמנו. עבודה זאת מתמקדת בהשלכות המוסריות של התופעה על שוק העבודה בישראל ועלינו כחברה המכילה אותה. נוסף לאמות המידה המוסריות העבודה בוחנת את השלכות התופעה על איכות התוצרים של הפירמה. העבודה בוחנת סיטואציה הלקוחה מהתעשייה הפרמצבטית ומותחת קשר אפשרי בין העובדה שמועסקים עובדי קבלן בניקיון חדרים נקיים לייצור תרופות לבין איכות התרופות המיוצרות בהם.
מניתוח סביבת העבודה ותקנות הייצור המחויבות בתעשיית התרופות, העבודה מציגה תרחישי פגיעה כלכלית וחברתית תוך-ארגונית שעלולים להיגרם לפירמה. השערת המחקר כוללת שני עיקרים. אחד, כאשר פירמה מנועה מבחינה מוסרית להעסיק עובדים בתנאים של ניצול וקיפוח, אז על פי עיקרון העקיבות מעלה, הפירמה מנועה מבחינה מוסרית גם מלשכור את שרותיו של קבלן, שיעסיק עובדים באותם התנאים של ניצול וקיפוח; שניים, בנוסף להיבט המוסרי, בהעסקת עובדי קבלן הפירמה עלולה להיפגע באיכות התוצרים והמוניטין שלה, לגרום לפגיעה בלקוחות ולשאת בנזק כלכלי כבד.
העבודה כוללת תחילה הצגה גלובלית של תופעת קבלני כוח האדם וסקירה מקיפה של ענף קבלני כ"א בישראל. לאחר מכן מתוארת מסגרת העבודה התקנית בתעשיית התרופות, בדגש על דרישות הניקיון וחשיבותן. לאחר פרקי הסקירה שצוינו לעיל מובא ניתוח של הבעיה המוסרית מנקודות מבט שונות, הכולל בחינה של השערות המחקר, בהתייחס לגישת הכלכלה הקלאסית, ריסון המערכת העסקית, עקרונות מוסר בעסקים, יישום מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות בארגון ואחריות המנהל. בסיום מובא פרק המציג מגמה מתפתחת בנושא האחריות החברתית בעסקים וכיצד היא קשורה לפעילות הכלכלית של הפירמה. פרק זה כולל דרכי פעולה אופרטיביות לשינוי ולשיפור העתיד בקונטקסט המשולב של אחריות חברתית, מוסר ועסקים.
תוכן עניינים
1.0       מבוא  5
2 .0       העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם  7
2 .1   הגדרת עבודה באמצעות קבלני כוח אדם  7
2 .2   הרקע לתופעה  8
2 .3   המטרות והתוצרים של תופעת מיקור-חוץ  8
2 .4   מאפייני השוני בין תבנית העסקה מסורתית לתבנית העסקה באמצעות קבלן כ"א  10
3 .0       חברות כוח האדם ועובדי קבלן בישראל  12
3 .1   נתונים כלליים  12
3 .2   מאפייני אוכלוסיית המועסקים באמצעות קבלני כוח אדם ותנאי העבודה  13
3 .3   התפתחות ענף קבלני כוח אדם בישראל  15
3 .3.1    התמורות הכלכליות והחברתיות והשפעתן על יחסי העבודה בישראל  15
3 .3.2    תקופות המאפיינות את התפתחות ענף קבלני כ"א בישראל  18
4 .0       ייצור תרופות בחדרים נקיים ועובדי קבלן המועסקים בניקיון 19
4 .1   חדרים נקיים לייצור תרופות בתעשייה הפרמצבטית  19
4 .2   תנאי ייצור נאותים  22
4 .2.1    מהם תנאי ייצור נאותים  22
4 .2.2    ניקיון משטחים וציוד בחדרים נקיים, חשיבות ומורכבות  23
4 .3   הקשר בין איכות התרופות המיוצרות לעובדי הקבלן המועסקים בניקיון 27
4 .4   הנזק לפירמה ולפציינט  28
5.0       גישת הכלכלה הקלאסית  30 5.1   המיתוסים על עולם העסקים  30 5.1.1    המיתוס של עסקים בלא מוסר  30 5.1.2    מיתוס העסקים כמשחק  31
5.1.3    מיתוס השוק כג'ונגל  32
5.1.4    מיתוס הרווח  33
5.2   הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית  35
5.3   הביקורות על הנחות היסוד של הכלכלה הקלאסית  36
5.3.1    אינטרס עצמי והתנהגות רציונאלית למירוב הרווח  37
5.3.2    הטובה העצמית וטובת הכלל  38
5.3.3    הנחת האגואיזם במבחן הניסיון 39
5.3.4    בין היחיד לחברה  39
6 .0       ריסון המערכת העסקית  41
6 .1   חוקי העבודה בישראל  41
6 .1.1    חוק העסקת עובדים ע"י קבלן כוח אדם והתיקון לחוק  42
6 .1.2    הפרת חוקי העבודה ומנגנוני האכיפה  44
6 .2   חוק ומוסר  46
6 .3   ריסון ממשלתי 46
6 .3.1    מטרות הריסון הממשלתי וטענות שכיחות כנגדו 46
6 .3.2    מגבלות הריסון הממשלתי 47
6 .4   ריסון עצמי 51
7.0       עקרונות מוסר בעסקים / מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות בארגון 54
7.1   הצגת הבעיה המוסרית  55
7.2   הערכה על בסיס עקרונות המוסר  55
7.2.1    תועלתנות  56
7.2.2    חובות וזכויות  59
7.2.3    צדק  62
7.3   סגולות טובות  66
7.3.1    מיפוי בעיות מוסריות בעסקים  66
7.3.2    פתרון הבעיה המוסרית על פי הסגולה הטובה  68
7.4   הסכמה חברתית  70 7.4.1    החלטה על בסיס הסכמה  71
8 .0       אחריות המנהל / מודל בעלי העניין 73
8 .1   הרמה האמפירית  74
8 .2   הרמה האינסטרומנטאלית  74
8 .2.1    גיבוש אסטרטגיית בעלי העניין 77
8 .3   הרמה הנורמטיבית  77
8 .3.1    תיאורית בעלי העניין כקפיטליזם קאנטיאני 78
8 .3.2    גישת בעלי העניין כפרדוקס מוסרי 79
8 .3.3    גישת בעלי העניין כפלורליזם מוסרי 80 9.0       מגמה מתפתחת של אחריות חברתית  82
9.1   מדיניות משפט וחקיקה  82
9.2   מודעות ומחאה חברתית  84
9.3   אחריות חברתית בעולם העסקים  84
9.4   דוגמאות להישגים חברתיים בנושא חברות כ"א ועובדי קבלן 85
1 0.0     סיכום  86
1 1.0     ביבליוגרפיה  89