מבוא
היציאה לעולם החופשי- חילוני, המסורתי והאתיאיסטי הולכת וגוברת בשנים האחרונות.
אנחנו שומעים הרבה את סיפוריהם של החוזרים בתשובה, אבל בישראל חיים רבים מאנשי  "הכיפות הסרוגות"- בוגרי בני עקיבא, ישיבות ואולפנות תיכוניות – שעברו תהליך הפוך. ההערכות מדברות על כ- 15-
5 אחוז מקרב הנוער הדתי – לאומי  ש"הורידו את הכיפה". לא קל למצוא סטטיסטיקה מהימנה בנושא רגיש זה ולדעת כמה דתיים נעשו חילוניים, אבל יש מקום להניח שמאז הקמת מדינת ישראל, יותר אנשים נעשו לא דתיים מאשר חזרו בתשובה. ( שמעון לב , 2002).
בעולם המודרני פוחת כוחם של מוסדות הדת המסורתיים ומתחזק כוחה של המדינה. בתהליכי המודרניציה של מדינת ישראל, הופך בהדרגה החזון של הציונות הדתית אודות "מדינת תורה" להיות פחות ריאלי, והמדינה הופכת להיות חילונית יותר. בעולם זה צומחת ומתגבשת תרבות אוטונומית של נעורים. תנאי החיים הכלכליים והשקפות העולם הרוחניות הביאו לביסוסו של "עידן הפנאי", שהשפעתו התרבותית על נוער וצעירים ניכרת במיוחד. ב"עידן הפנאי", משקלם של הערכים והמוסדות הדתיים הפך להיות שולי עד אפסי.
הנוער המודרני סולד מן הקפיאה והשמרנות, ומחפש ללא מנוח את ההתחדשות והחדשנות, מימוש עצמי ואוטונומיה. יש לגיטימציה לסקרנות ולהטלת ספקות. כמו- כן רובו של דור ההורים הדתיים אינו מסוגל ואינו יודע כיצד להתמודד עם בנים ובנות מתבגרים. (בר לב, 2001) הנושא שבחרנו לחקור דן בסיבות שגרמו לשינוי שעברו נשים וגברים דתיים, אשר החליטו לעזוב את הדת ולחיות חיים חילוניים. אלו נקראים דתיים לשעבר (דתל"ש).
דתל"ש עפ"י אורבך,2002 הוא חוזר בשאלה, זה שמוריד את הכיפה בדר"כ בסוף התיכון או הצבא. חילוני שכולם יודעים שהוא דתי לשעבר. זו הסיבה שלמרות שהוא כבר יצא משם יש לו עוד סימפטיה לדתיים, או להיפך שיש לו עוינות מיוחדת אליהם. בעוד שמחקרים שנעשו קושרים בין אובדן האמונה לבין החילון, טוענת ברזילאי,2001,  כי מדובר במרכיב שולי בתהליך. יש דתיים אשר חפצים להשתחרר מהדת, לא בגלל שהם כבר לא מאמינים באלוהים, אלא בגלל שקשה להם עם דרישות הדת. הרוב  דיווחו כי עשו זאת בגלל מגוון רחב של סיבות, הקשורות באורח חיים, בחברה ובסקרנות.
אדם שמחליט לצאת בשאלה עושה זאת מתוך סיבה כל שהיא. שום אדם לא יקבל החלטה כל-כך קשה ללא סיבה. ייתכן שמספר הסיבות ליציאה בשאלה הוא כמספר האנשים שיצאו בשאלה, ולמרות זאת במחקרנו אנו נשיים דגש על מספר סיבות הנראות לנו כמשמעותיות ומשפיעות ביותר.
המחקר יתבצע ע"י העברת שאלונים לדתל"ש (קבוצת הניסוי) בהשוואה לדתיים (קבוצת הביקורת)בגילאי
2 0-40 לחייהם. כל המחקר יתבסס על סביבות גיל ההתבגרות בעברם של הנחקרים. נבצע  את המחקר מבחינה אמפירית, דתל"ש לעומת דתי.
באמצעות מחקר זה ניתן יהיה לעמוד על ההשפעות של המשפחה והיחסים בין הדתי לשעבר (דתל"ש) ומשפחתו, ניתן להבין את הקשר שבין החברה החילונית והשפעתה על הדתל"ש , על הקשר של טראומה והיציאה לשאלה – כל זאת לעומת דתיים.