דגשים ומאפיינים בהנצחת חללות בפיגוע ע"י גורמי הנצחה שונים

תקציר העבודה

דגשים ומאפיינים בהנצחת חללות בפיגוע ע"י גורמי הנצחה שונים עבודה סמינריונית תוכן העניינים
מבוא
שלושת מעגלי ההשפעה של הטרור לכידות לאומית וחוסן לאומי נוכח הטרור זיכרון קולקטיבי הנצחת נפגעי פעולות איבה ברמה הלאומית הפיגוע בדיזנגוף סנטר הנצחה בעיר בה התבצע פיגוע האיבה הנצחה ביישוב המגורים הנצחה ע"י המשפחות דיון וסיכום ביבליוגרפיה נספח:
דפים מתוך אתר "לעד" המתייחסים להרוגי הפיגוע בדיזנגוף סנטר מבוא
ישראל, מיום הקמתה ועד היום ידעה מספר קרבות עקובים מדם, ופיגועי טרור רבים.
מטרתה של ההנצחה היא ליצור מאיתנו קהילת זיכרון; לגרום לכך שאנשים שאינם עוד עימנו – הם עצמם, מעשיהם והאירועים הקשורים בנפילתם – יישמרו כעדות לדורות ויהוו מרכיב קבוע בזיכרון הקולקטיבי שלנו מוסדות רבים, ואף אנשים פרטיים לקחו על עצמם את האחריות להנצחת הנופלים. הנצחה זו גורמת לעיצוב זיכרון חברתי לאומי. (שמיר, 1998) ישנן דרכים רבות להנצחה – ספרים, סרטים, אתרים מקוונים ועוד.
בשנת
1 996, ערב פורים סמוך לשעה ארבע אחר הצהריים, פוצץ עצמו מחבל מתאבד סמוך ל"דיזינגוף סנטר". בפיגוע הקטלני נהרגו 13 עוברי אורח תמימים – בהם ילדים ובני נוער אשר הגיעו לחגוג את חג הפורים בקניון הסמוך.
שלוש מהרוגות הפיגוע היו חברות טובות, בנות המושבה תל מונד אשר בשרון.
שלוש הבנות נקברו, זו לצד זו בבית הקברות המקומי בתל מונד.
לאחר הפיגוע החלו במלאכת הנצחתן של הבנות במושבה. הקימו גלעד בגן שעשועים בו נהגו לשבת, קראו לרחובות במושבה על שמן, ובנוסף הקימו את "כיכר הבנות".
זיכרון קולקטיבי מתעצב, כידוע, בתהליך טבעי ומודע של התארגנות חברתית המבקשת לקיימו.
קבוצות שונות בציבוריות הישראלית בוחרות להעניק משמעות לאירועים ולאנשים באמצעות אנדרטות, וסוכנים חברתיים שונים – פרטיים, קבוצתיים וממסדיים – מעורבים בעבודת הזיכרון (שמיר,1998) תרבות הנופלים מעניקה לגיבוריה אלמוות סמלי ומפקיעה בכך את האבל והאובדן מן הסביבה הקרובה. המיתוס.. מעביר את אירוע המוות, שהוא בן חלוף ופרטי, למעמד של זיכרון קיבוצי המוצג כא-היסטורי (חזן, 1998).
הנצחה נחלקת למספר סוגים: הנצחה ממלכתית (למשל, אתר ההנצחה המרכזי לנפגעי הטרור בהר הרצל בירושלים), הנצחה עירונית (למשל, האנדרטה ברח' מוריה בחיפה, או האנדרטה ליד הדולפינריום בתל אביב), הנצחה פרטית למשל משפחה  הרוצה לקרוא גן משחקים או מגרש ספורט שכונתי על שם יקירה.
להנצחה הפרטית ישנם שני סוגים עיקרים: הנצחה פעילה והנצחה סבילה. הנצחה פעילה היא בניית או קריאת גן משחקים, מגרש ספורט, חדר מחשבים או ספריה על שם יקירם. הנצחה סבילה היא הקמת אנדרטה והעמדתה במקום בו ניתן רק לצפות בה ולהתרשם ממנה, להנצחה הסבילה יש ערך אומנותי וסביבתי.
ככלל ההבדל המשמעותי הוא שהנצחה ממלכתית או עירונית עוסקת באירועים בעלי אופי ציבורי רחב, אירוע המביא ציבור גדול להרגיש צורך להנציח בו את נפגעי האירוע. ואילו הנצחה פרטית היא לבודד שמונצח על ידי משפחתו.
הבדל משמעותי נוסף הוא שהנצחה ממלכתית או עירונית ממומנת על ידי המדינה או הרשות המקומית, ההנצחה הפרטית לעומת זאת ממומנת על ידי המשפחות מכספי המשפחה ותרומות.
כאשר מדובר באירוע כמו פיגוע, לציון מקום האירוע יש חשיבות עילאית עבור המשפחה, שהרי המקום בו נהרגו היקירים אין קדוש ממנו, שם נפרדה הנשמה מן הגוף. הנצחה נחלקת למספר סוגים: הנצחה ממלכתית (למשל, אתר ההנצחה המרכזי לנפגעי הטרור בהר הרצל בירושלים), הנצחה עירונית (למשל, האנדרטה ברח' מוריה בחיפה, או האנדרטה ליד הדולפינריום בתל אביב), הנצחה פרטית למשל משפחה  הרוצה לקרוא גן משחקים או מגרש ספורט שכונתי על שם יקירה.
להנצחה הפרטית ישנם שני סוגים עיקרים: הנצחה פעילה והנצחה סבילה. הנצחה פעילה היא בניית או קריאת גן משחקים, מגרש ספורט, חדר מחשבים או ספריה על שם יקירם. הנצחה סבילה היא הקמת אנדרטה והעמדתה במקום בו ניתן רק לצפות בה ולהתרשם ממנה, להנצחה הסבילה יש ערך אומנותי וסביבתי.
ככלל ההבדל המשמעותי הוא שהנצחה ממלכתית או עירונית עוסקת באירועים בעלי אופי ציבורי רחב, אירוע המביא ציבור גדול להרגיש צורך להנציח בו את נפגעי האירוע. ואילו הנצחה פרטית היא לבודד שמונצח על ידי משפחתו.
הבדל משמעותי נוסף הוא שהנצחה ממלכתית או עירונית ממומנת על ידי המדינה או הרשות המקומית, ההנצחה הפרטית לעומת זאת ממומנת על ידי המשפחות מכספי המשפחה ותרומות.
כאשר מדובר באירוע כמו פיגוע, לציון מקום האירוע יש חשיבות עילאית עבור המשפחה, שהרי המקום בו נהרגו היקירים אין קדוש ממנו, שם נפרדה הנשמה מן הגוף. עבודה זאת עוסקת בהנצחתן של שלוש החללות ע"י "סוכני הנצחה" שונים:
ממשלתיים, עירוניים ומשפחתיים.
העבודה מאפיינת את הדומה והשונה ואת המאפיינים והדגשים הקיימים באופן ההנצחה של גורמים אלו.