?????????????
עבודה בקורס ????  ???????
המגיש/ה :
??????????
ת.ז ??????????????????
למרצה : ?????????????
מועד הגשה : ????????
תוכן עניינים
הנושא עמוד מבוא
3 (1) זעתר
6 (2) בבונג 7
(3) לימון 9
(4) אספרג החורש
1 0 (5) ברוש מצוי
1 1
(6) זנגביל
1 2
(7) מלוכיה נאכלת
1 3
(8) מרווה משולשת
1 5
(9) נענע / מנטה
1 7
(10) פטרוזיליה
1 8
(11) פיגם מצוי
1 9
(12) קורנית מקרקפת
2 0 (13) זית אירופי
2 1
(14) עירית גדולה
2 3
(15) חלמית גדולה
2 4
(16) תאנה
2 5
(17) אלון מצוי
2 6
(18) געדה מצויה
2 7
(19) חרוב מצוי
2 8
(20) לוף ארץ-ישראלי
2 9
(21) עולש מצוי
3 0 (22) סרפד
3 1
(23) סתוונית
3 3
(24) שומר
3 5
(
5 ) זוטה צפופה
3 6
ביבליוגרפיה
3 7
מבוא
    למרות שכל אדם בא לעולם כשהוא מצויד ביתרונות ובחסרונות, כולנו התברכנו ביכולת להיות בריאים. אולם, יותר ויותר אנשים בני המאה ה- 20 נופלים קורבן למחלות הקשורות למערכת החיסון: החל בהצטננות, שפעת, הרפס ותסמונת העייפות הכרונית, איידס וסרטן.
    ולא לשכוח את זיהום כדור הארץ שהגיע עד לממדים מבהילים. עם המהפכה התעשייתית והייצור ההמוני שהגיע בעקבותיה, רוב תושבי העולם התחילו לאכול מוצרי מזון מעובדים, שערכם התזונתי דל יותר, במקום המזונות הטבעיים והטריים. אלפי כימיקלים, שרובם רעילים, חדרו לתוך מזוננו, לתוך האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים. ואפשר לראות שהעלייה המהירה במחלות מערכת החיסון חופפת בבירור את העלייה בנזקים לסביבה.
    בו בזמן שאנו דואגים לבריאותנו האישית, עלינו להתחיל במשימה האדירה של טיהור סביבתנו המזוהמת. אנו יכולים להתחיל ברמה האישית, בכך שנקנה מזונות מגידולים אורגאניים, נשתמש במוצרים מחומרים מתכלים, ונפתח מודעות למיחזור. לאחר שנטהר את סביבתנו מהחומרים המזהמים שבה, נוכל לשקם את המערכות החיסוניות הפגועות שלנו.
    מנקודת מבט זו, ברור שמערכת החיסון של האדם משקפת את הסביבה. בעוד השינויים באורח- החיים ובתפריט הבריאות מהווים מרכיבים הכרחיים לחיזוק מערכת החיסון, רפואת צמחי המרפא יכולה למלא תפקיד משלים, באמצעות תמיכה בכל איבר ובכל תא בגופנו. (אולריך, 1999)     הרופאים הקדמונים היו רופאי עשבים. שימוש בצמחים למטרות ריפוי היה נפוץ מאוד בתרבויות העתיקות של יוון, רומי, המזרח התיכון והמזרח הרחוק. הטבע היה בית- המרקחת הראשון בעולם. בימי קדם נעשו ליקוט צמחי המרפא והכנת התרופות בידי הנשים, מאוחר יותר בידי הרופאים, ולבסוף – ע"י מומחים לדבר. מלקטי העשבים הביאו את סחורתם אל הרופאים והללו עסקו בהכנת התרופות – כיתות, שחיקה, ערבוב ולישה. הרופא היה גם הרוקח. (טל, 1981)     תורת העשבים הינה האחות הבכירה של מדע הרפואה. במשך אלפי שנים התבססה הרפואה על השימוש בשורשים, בעלים, בפרחים, בפירות ובזרעים.
    הרפואה העממית עברה מדור לדור והתבססה על ידע רפואי ניסיוני ועל אמונות מיסטיות. בימי הביניים שלטה מסורה שנקראה "התורה של החתימות"                    ( Doctrine of Signatures ) , לפיה האמינו שכל הצמחים נבראו למען שימושו של האדם, ולפיכך מרמזים צורת הצמח, צבעו ומקום גידולו, על סגולותיו הרפואיות.
    ברפואה העממית משתמשים בצמחי המרפא בדרכים פשוטות:
·        אכילת חלקים מסוימים של הצמח.
·        הכנת תה ע"י חליטה או הרתחה של חלקי הצמח במים.
·        הכנת שיקויים (סירופ) – תמציות מהצמחים בתוספת סוכר.
·        הפקת שמנים.
·        ערבוב אבקה של חלקי הצמח בשמן והכנת משחה.
·        הכנת משרה של הצמח – לשטיפה, לאמבטיה ולתחבושות.
·        חוקן במשרה של הצמח.
·        הרתחת צמח יבש במים וסאונה באדים.
·        שריפת צמח יבש על גחלים ושאיפת העשן.
    ההבדל העיקרי בין הטיפול הרפואי המודרני ובין הרפואה העממית הוא היכולת לתת לחולה חומרים נקיים. כיום אפשר להפיק את החומרים הפעילים מהצמחים, לבודד כל חומר, לנקות אותו משאריות של חומרים ולקבל סם טהור, מרוכז, בעל עוצמה,הפועל במהירות.
    היתרונות של החומרים הנקיים הם:
·        פעולה ספציפית.
·        פעולה מהירה.
    החסרונות של החומרים הנקיים הם:
·        החומר הנקי עלול להיות בעל פעילות חזקה מדי, עד כדי סכנת הרעלה.
·        החומר עלול לאבד מפעילותו חלק קטן או גדול, בתהליכי הבידוד והניקוי.
    העניין במצחים פחת מהסיבות הבאות:
·        יצירת תרופות בעלות השפעה מהירה וספציפית.
·        הפקת תרופות זולות יותר.
·        התפתחות מדע הכימיה האורגאנית ועמו הרצון והיכולת לסנתז תרכובות חדשות.
    כך נדחקו הצידה החומרים הטבעיים, ואת מקומם תפסו מסים מעשי ידי אדם. המדענים, בכל יהירותם, חשבו שעל כל התרופות החדשות והיעילות לבוא מהמעבדה, אך עד מהרה נזקקו לעזרתו של הטבע.
    לכן, לפי החוקרים קיימת איזה שהיא דרך למיון צמחי המרפא. שמטרת המיון היא לסווג את הצמחים לקבוצות בעלות תכונות משותפות. המיון הבוטאני הרגיל , המבוסס על הצורה החיצונית של הצמחים, איננו יעיל לגבי צמחי- המרפא. והסיבה לכך היא שבדרך כלל מצויים באותה משפחה בוטאנית עצמה צמחים השונים מבחינת החומרים שהם מכילים ומבחינת השפעותיהם על גוף האדם. בבונג מצוי, למשל, דומה מאוד לקחוונים, שהם חסרי ערך רפואי. סיבה נוספת – פעמים רבות קורה שחומר מסוים מצוי בכמה משפחות בוטאניות. האלקלואיד קופאין, לדוגמה, אינו מוגבל רק לקפה, אלא נמצא ב- 66 מיני צמחים, המשתייכים ל- 14 משפחות. האלקלואיד ניקוטין איננו מוגבל רק לטבק. אלא מצוי ב- 69 מיני צמחים, המשתייכים לתשע משפחות. (טל, 1981)     יש שתי שיטות עיקריות למיון צמחי – מרפא :
1.      מיון לפי ההרכב הכימי – צמחים המכילים אלקלואידים, צמחים המכילים גליקוזידים וכד'.
2.      מיון לפי ההשפעות הפסיכולוגיות; כלומר, השפעות הצמחים על גוף האדם – צמחים המשפיעים על מערכת העצבים, צמחים המשפיעים על הלב וכד'.
    אבל במהלך הצגת עבודתנו וצמחי התבלין והמרפא שבחרנו בהם, ראינו דרך אחרת למיון ולחלוקת הצמחים שלנו, שזה בצורה של הצגת צמחי הבישול לחוד, צמחי התיבול לחוד וצמחי משקה – שמשתמשים בהם בצורת משקה, גם כן לחוד. ויש אפשרות לראות צמחים שמשתמשים בהם בשתי חלוקות או יותר. ובעצם את המיון הזה נציג בטבלאות בהמשך העבודה, ואחרי הצגת כל הצמחים וראיית תיאורם, השפעתם, וכד'.