תוכן עניינים
מבוא
1
פרק (א) – סקירה ספרותית
3                ציפיות הורים ומורים לתרומת הקשר בין הבית לבית הספר
3                התועלת הצפונה בחיזוק הקשר הורים – בית הספר
4                מעורבות הורים
6                היכרות עם בית – הספר הנבחר 7
פרק (ב) – דרישות העבודה 9
א.      עמדו על פעולת בית – הספר בהיבט הקהילתי, האם בית       הספר פועל לעודד קהילתיות 9
               ב.  עמדו על תחושת השייכות של המורים והתלמידים 9
               ג.  עמדו על מעורבות בית – הספר בקהילה
1 0                ד.  עמדו על מעורבות הקהילה בבית הספר
1 0 פרק (ג) – ניתוח הראיונות
1 1
               2 ראיונות עם 2 תלמידים משתי כיתות שונות
1 2
               2 ראיונות עם 2 מורים שמלמדים שני מקצועות שונים
1 3
סיכום
1 4
ביבליוגרפיה
1 5
מבוא
    הסוגיה של מעורבות ושיתוף הורים בבית הספר מעסיקה כיום הן את הממסד החינוכי והן את קהילת ההורים. היבטים שונים של הנושא נחקרו בארץ ובחו"ל. האידיאולוגיה שהנחתה את העוסקים בחינוך הייתה יצירת עולם תוכן משותף לכל הרבדים באוכלוסיה הטרוגנית.
    בשלושת העשורים האחרונים, ההתייחסות לנושא הקשר בין הורים ובית הספר נמצא בעליה מתמדת ופורסמו מחקרים רבים בנושא (שחר,
1 992). אנשי החינוך החלו להכיר בחשיבותה של מעורבות ההורים בתהליך החינוכי. בעבר, מקורה של ההפרדה בין בית ההורים ובית הספר היה בהנחה שלבית ולבית הספר תפקידים שונים; למשפחה תפקיד של סוציאליזטור ובית הספר מלמד, כלומר הפרדה בה חלוקת תפקידים ברורה; ההורים מטפחים את אישיותו של התלמיד ודואגים למיומנויות, בעוד שבית הספר מתרכז בהוראה ולמידה.
    כיום הדעה הרווחת היא שבית הספר אינו מתפקד ריק והילד כתלמיד מושפע מסוכני חינוך הסובבים אותו. המורים אינם מקור הלמידה היחיד, אלא גם להורים תפקיד נכבד בתהליך החינוך והלמידה, ומקומם אפילו ברמה של קביעת המדיניות המנהלית הבית ספרית. מחקרים רבים תומכים בטענה שלא בית הספר בלבד, אלא גם משתנים בבית ההורים משפיעים על הצלחתו החינוכית והלימודית של הילד.
    פייטלסון (1968) מרחיבה ומדגישה שבחברה פלורליסטית נוצר פער בולט בין מכלול הערכים המקובלים על חלק מהאוכלוסייה. נוצר לעתים מצב שבו המוסד מקנה לתלמידיו ידיעות בלתי ידועות להורים וזרות לרוחם. מאידך גיסא נמצא שבתנאים אלה יקרה לעתים קרובות שהתלמיד הוא בבחינת נעלם או ספר חתום למורו.
על כן, אין לתמוה על העובדה שאי הכרת הנהוג והמקובל בבתי הילדים מהווה מקור למישגים קשים מצד מורים, כאשר התלמיד עצמו נתון בתוך בין דרישות של עולמות זרים זה לזה.
    על חשיבות השיתוף בחברה פלורליסטית נמצא גם אצל Fusco (1964) ונוי (1991), הטוענים כי מעורבות ההורים מאפשרת לבית הספר להיענות לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה ולשמור את ייחודן התרבותי – חברתי של קבוצות שונות באוכלוסייה. הנחות אלה מובילות למסקנה שרוב מאמצי המחנכים ללמד ילד תכנים ומיומנויות השונות מן הדרך בה הורגל בבית. כאילו בוזבזו לריק. על כן, נראה שמערכת החינוך צריכה להכיר את בית ההורים ולקחת בחשבון את המטען שהילד מביא עמו וליצור המשכיות בין הבית ובית הספר.
    השינויים בחברה, בטכנולוגיה, במדע והתפוצצות הידע מביאות לדרישות חדשות וגוברות מבית הספר כמו גם הדרישה לשוויון הזדמנויות ולניצול מכסימלי של פוטנציאל הילד. הדרישות החדשות גרמו לכך שבית הספר התמקד בלימוד והוראה ופחות בנושאי חינוך וחברה. מעורבות הורים תיצור איזון מחודש בין המטרות הלימודיות והחינוכיות של בית הספר. תפיסה זו דורשת התייחסות להורים כאל שותפים ולא כמקבלי שרות בלבד, תוך המלצה למערכת החינוך לחתור לקידום הבנת ההורים את תפקידם ותרומתם בחינוך ולימוד ילדיהם וכן להבנתם את השלכות המעורבות שלהם בתהליך החינוך בבית והלימוד בבית הספר על ההתפתחות של הילדים.
    מכאן, במהלך עבודה זו אנו משתדלות לעמוד על כמה נושאים רלוונטיים וחשובים במערכת הבית ספרית, אם זה דרך מעורבות הורים בבית הספר, או השכונה בבית הספר, ואם זה דרך התערבות בית הספר בקהילה עצמה. נקודה נוספת זו מידת השייכות של המורים והתלמידים למערכת הגדולה והרחבה הזו הנקראת בית הספר. זאת אומרת שלכל צד יש את מידת הלחץ שלו על האחר מה שנותן לו את האופציה להיות פעם שולט ופעם נשלט.     בחלק הראשון מהעבודה נציג מידע כללי על בית הספר הנבחר, ובהמשך נעמוד על החלקים של העבודה המתבטאים בתשובתנו על הסעיפים הבאים :
א.
עמדו על פעולת בית- הספר בהיבט הקהילתי, האם בית הספר פועל לעודד קהילתיות.
ב.
עמדו על תחושת השייכות של המורים והתלמידים.
ג.
עמדו על מעורבות בית- הספר בקהילה.
ד.
עמדו על מעורבות הקהילה בבית – הספר ( מעורבות ההורים ומעורבות השכונה /      הכפר ).
    ובסוף ננסה להציג את התוצאות של  4 ראיונות שביצענו עם שני תלמידים ושני מורים של מקצועות שונים בקשר למידת היחס בינם כמורים וכתלמידים, וגם כן בכדי לבדוק איך זה משפיע הכוונה מידת המעורבות של ההורים בבית הספר על מערכת הלימוד ועל המורים והתלמידים במיוחד. ואז נציג את הרשימה הביבליוגרפית שממנה נרכוש ידע נוסף בהקשר, וננסה להרחיב מתוכה את בסיס העבודה, על מנת שתהיה עבודה שמנת תוכן ולא רק עמודים.