??????
???????????
עבודה בקורס מעורבות הורים נושא העבודה העבודה מוגשת לד"ר: ??????????
ע"י הסטודנט : ???????
מס' ת.ז : ?????????
תאריך ההגשה : 2006
תוכן עניינים
הנושא עמוד מבוא
3
סקירת ספרות
4          היסטוריה של שיתוף הורים בישראל
4          התערבות 5
         מעורבות 5
         התערבות, מעורבות – במה הם דומים ?
5
         התערבות, מעורבות – במה הם שונים ?
5
         תחומי מעורבות הורים בחינוך ואפיונם
6          רמת המעורבות
6          התפתחות המעורבות בחינוך בישראל
6          הגורמים לעלייה ברמת מעורבות הורים 7
דיווח מהשטח 9
סיכום
1 1
ביבליוגרפיה
1 2
נספחים – הראיון המובנה, ו- 5 הראיונות המקוריים שנותחו
1 3
מבוא
    מעורבות הורים בחינוך הנה תהליך דינאמי ההולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות. התהליך הוא אוניברסאלי ומחקרים רבים בארצות שונות מאשרים עובדה זו; ואפשר לומר שמעורבות הורים היא תופעה שהולכת ומתעצמת.
    גורמים רבים חברו לתופעה, בעבודה זו ננסה לעמוד על הסיבות להתפתחותה ונבדוק אם גורמים אלו פועלים מתוך המערכת בלבד, או שמא ישנם גם גורמים מחוץ למערכת החינוך, אם ההתפתחות היא אופקית בלבד, או גם לעומק.
במסגרת זו, נבדוק אם בישראל פועלות סיבות ייחודיות להתפתחות המעורבות של ההורים בחינוך, או שמא ישראל היא חלק מתהליך אוניברסאלי בלבד.
    העבודה תכיל את הפרקים הבאים : בהתחלה יש סקירה ספרותית לכל הקשור במעורבות ובהתערבות ההורים במסגרת החינוכית של ילדיהם, יש הצגה של גורמים למעורבות ותחומי מעורבות. בפרק הבא יהיה דיווח מהשטח – הכוונה הצגת צורת המצב אחרי ניתוח כמה ראיונות שנעשה עם מספר הורים שנשאל אותם בהקשר. ולבסוף יהיה פרק של דיון ומסקנות לאחר ניתוח כלי המחקר שלנו, ואז נסכם באופן שוטף את סקירת הספרות.
סיכום     מעורבות ההורים היא תופעה חברתית, שאינה מקרית ולכן לא תעלם אלא אף תגבר. אם כך הדבר, יש ללמוד כיצד להתמודד עם תופעה זאת, להכירה ולתעלה נכון לטובת מערכת החינוך כולה. חובת הלימוד חלה על המחנכים וההורים כאחד, על עובדי החינוך ברשויות המקומיות ועל עובדי משרד החינוך והתרבות.
    על הצוות החינוכי להסתגל למציאות החדשה ולהכיר בצורך של ההורים להיות מעורבים בקורה את ילדיהם. יש להכיר בחשיבותם של ההורים לתהליך החינוכי. יש להשתמש בידע הרב שיש להורים על ילדיהם, בעיותיהם וצורכיהם. המורים מתחלפים מדי שנה או שנתיים, מלמדים בכיתות שונות ואף בבתי ספר שונים ולכן, לעיתים, היכרותם את התלמידים היא שטחית. הילד שוהה בבית הספר כ- 15% בלבד משעות השנה ! במשך 85% השעות הנותרות הוא נמצא ברשות הוריו ובאחריותם. לא יתכן, שהצוות החינוכי ייטול 100% אחריות על חינוכו של הילד. מאות שנים של התרחקות והרחקה של ההורים מבתי הספר נסתיימו ועתה מתחיל עידן השותפות והנשיאה המשותפת בעול ה אחריות.
    יתכן, שבתחילת תהליך המעורבות מרגיש הצוות החינוכי איום על מעמדו המקצועי ופגיעה בביטחונו העצמי. יתכן, שבקרב הצוות החינוכי יש השואלים : מדוע המורה בעל המקצוע, הידע, ההכשרה והניסיון צריך לשתף פעולה עם מי שלא הוכשר לכך פורמאלית ? מדוע אין מתערבים כמעט בעבודתו של רופא, מהנדס או עורך דין, וכולם כמעט מתערבים בעבודתו של מורה ?
    דומני, שבתיאור הגורמים למעורבות ההורים, בהיות ההורים עצמם מחנכים ובהיכרותם הטובה יותר של הילדים – טמונות התשובות לשאלות אלה.
    מורים, שילמדו לשתף פעולה עם ההורים, באופן אמיתי וכן, יפיקו תועלת רבה לעצמם ולתלמידיהם. הורים יכולים לסייע באופן ממשי הן במידע, הן בעזרה במקצועות הלימוד והן בתחום פיזי. שיתוף כוחות נוספים בתהליך החינוכי יבטיח את שיפורו. שיתוף הפעולה יביא גם להיכרות טובה יותר בין המורים להורים ולהכרת הקשיים והעול הרב המוטלים על המורים. שותפות תקטין ביקורת ותגדיל את ההערכה ההדדית. (גולדברגר, 2006)     ולבסוף אפשר לסכם ולומר שהגורמים שהביאו לעלייה ברמת המעורבות של ההורים, הם: עלייה ברמת ההשכלה של ההורים, ניכור ההורים כלפי בית הספר, תהליכי הדמוקרטיזציה בחברה הישראלית, צמצום תקציב החינוך, עלייה בזמן ובכסף הפנויים, מעורבות כספית של ההורים בתקציב פעילות בית הספר. כמו כן תרמו לכך עלייה בתחרותיות ובהישגיות בחברה הישראלית, פתיחות גדולה יותר ביחסי הורים וילדים, תודעת מעורבות שיטפחו עולים מארצות המערב, ותכניות אינטגרציה שדחפו הורים לפעולה אקטיבית.