תוכן העניינים
1.
תקציר. 3
2 . מבוא תיאורטי 4
2 .1           תפיסות למידה. 4
2 .1.1                 התפיסה האיכותית.. 4
2 .1.2.                התפיסה הכמותית.. 6
2 .2           מודל מנטאלי 8
2 .3           חשיבת מורים.. 8
2 .4           הגדרת האוכלוסייה. 9
2 .5           סקירת מחקרים.. 10
3 . השיטה. 12
4 .1 ממצאים א. 14
4 .2 ממצאים ב. 23
4 .3 ממצאים ג 30
4 .4 השוואת ממצאים בין המחקרים.. 38
5. דיון 41
ביבליוגרפיה. 48
נספחים.. 50
1 . תקציר מחקר זה בא לבדוק את עמדתן של אוכלוסיות שונות באשר לתפיסות הלמידה השונות. הנתונים נאספו באמצעות שאלון של מור (2000). הנבדקים נתבקשו לדרג את הסכמתם למספר היגדים, אשר מתייחסים לארבעה גורמים שונים של תפיסות למידה: גישה מסורתית, גישה חדשנית, קביעות האינטליגנציה, הבניית הידע.
האוכלוסיות שנבדקו הן:
1.       עובדי הוראה, בגילי 35-55 בהשוואה לאנשים שאינם עובדי הוראה, בגילי 35-55. (לפרט יותר לגבי האנשים, וכו') השערתי הייתה כי אצל עובדי ההוראה תימצא נטייה ברורה להסכמה עם תפיסות למידה חדשניות, אשר מייצגות את הלך הרוח השלט במכללות להכשרת עובדי הוראה. באשר לאנשים שאינם עובדי הוראה, השערתי הייתה כי אלו יטו להביע הסכמה עם גישות למידה מסורתיות יותר, שהיו מקובלות עד לאחרונה ברוב מוסדות החינוך הממלכתיים.
מן הממצאים שנאספו עולה כי אכן אוכלוסיות העוסקים בהוראה הראו נטייה לכיוון חדשנות בלמידה, תוך שהם תומכים בהיגדים המייצגים את הגישה החדשנית ואת הגישה הקונסטרוקטיביסטית.  להפתעתי ובניגוד להשערת המחקר, ממצא דומה התגלה גם אצל האוכלוסייה שאינה עוסקת בהוראה. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה, החשיפה לסביבות מתקדמות ושימוש מוגבר באמצעים טכנולוגיים במקומות העבודה ובחיי היומיום, הן של האוכלוסייה הנבדקת והן של כלל האוכלוסייה .