א. תקציר במשך למעלה משלושה עשורים, נחקרה תופעת אפקט החמצת האות וזאת  מתוך הנחה כי תופעה זו מאפשרת בחינה רחבה של תהליכים קוגנטיבים המלווים את הקריאה Saint-Aubin) (et al., 2005. ממצאים ממחקרים קודמים מצאו כי אפקט החמצת האות עולה עם הגיל וקשור למיומנות קריאה.
(Greenberg et al., 2004; Saint-Aubin et al., 2005)במחקר זה נבדקו הבדלים בין קוראים דיסלקטים  לקוראים רהוטים במטלת איתור אות, מתוך ההנחה כי קוראים דיסלקטים משתמשים במהלך הקריאה באסטרטגיות מפצות בגלל קושי בקידוד ובעיבוד פונולוגי, בניגוד לקוראים רהוטים (Vukovic et al., 2004). ולכן שימוש במטלה איתור אות יאפשר לאפיין במה שונים מנגנוני קריאה המאפיינים את קריאת הדיסלקטים מקריאת קוראים רהוטים. אפקט החמצת האות מתייחס לשיעור החמצה גבוה של אות מטרה במילות פונקציה שכיחות לעומת במילות תוכן פחות שכיחות   Greenberg et al., 2004; Saint-Aubin) (et al., 2005.
מילות פונקציה הינן מילים המקשרות בין מילות התוכן, מתייחסות אליהן ומחליפות אותן, מילות פונקציה כוללות: מילות יחס, מילות קישור, כינויים, מילות שאלה.
מילות תוכן חשובות להבנת המשפט, מילים אלו כוללות שמות עצם, פעלים, תארים, תארי פעל. במחקר הנוכחי השתתפו 60 נבדקים (34 נשים ו-26 גברים) בגלאי 19-23.
מטלת איתור אות בוצעה בשלושה קטעי קריאה שונים, כאשר כל קטע קריאה נועד לבחון מאפיינים שונים של תהליך הקריאה. קטעי הקריאה כללו: קטע קריאה רגיל, במטרה לבחון האם ימצא הבדל בשיעור החמצת האות בין קוראים דיסלקטים לקוראים רהוטים בקטע קריאה רגיל המאפשר הסתמכות על ההקשר במהלך הקריאה. קטע קריאה שני- הכולל מילים ומילות תפל במטרה לבדוק עד כמה מוכרות המילה משפיעה על שיעור החמצת האות. וקטע קריאה שלישי -חסר משמעות, אשר מטרתו לבדוק עד כמה  ההקשר משפיע על שיעור החמצת האות. השערות המחקר: שוער כי בקטע קריאה רגיל ובקטע קריאה הכולל מילים ומילות תפל שיעור החמצת האות יהיה גבוה בקרב נבדקים דיסלקטים לעומת קבוצת הביקורת. השערה זו נסמכה על ההנחה כי קוראים דיסלקטים משתמשים במהלך הקריאה באסטרטגיות מפצות בגלל קושי בקידוד ובעיבוד פונולוגי, בנוסף קריאתם מסתמכת על תהליך עיבוד מלמעלה למטה  וקריאה על פי הקשר Vukovic et al., 2004)). מכאן ששיעור החמצת האות בקרב נבדקים דיסלקטים יהיה גבוה יותר כיוון שתהליך העיבוד שלהם יהיה ברמת מילה ולא ברמת האות. תמיכה לכך נמצא במחקרה של אלטמן(2003), אשר מצאה בקטעי קריאה שונים כי שיעור החמצת האות בקרב נבדקים דיסלקטים היה גבוה לעומת קוראים רהוטים. תמיכה נוספת לכך נמצא במחקר אחר אשר מצא שיעור החמצת אות גבוה בקרב קוראים מתקשים לעומת קוראים רהוטים בקטעי קריאה שונים  (Saint-Aubin et al., 2005). לגבי קטע קריאה רגיל שוער כי לא ימצא הבדל בקרב נבדקים דיסלקטים בשיעור החמצת האות בין מילות תוכן למילות פונקציה. השערה זו נסתכמה על ההנחה כי לקוראים דיסלקטים יש קושי בביצוע עיבוד מבני למשפט עקב רגישותם הנמוכה ליתרונות של מילות פונקציה,היות וקריאתם מסתמכת בעיקר על קריאה על פי הקשר Vellutino et al., 2004) ). לכן התייחסותם אל מילות פונקציה תהיה כמו אל מילות תוכן מה שיגרום לכך שלא ימצא הבדל בשיעור החמצה בין מילות תוכן למילות פונקציה. לגבי קטע קריאה הכולל מילים ומילות תפל  שוער כי יוחמצו יותר מילים מאשר מילות תפל בקרב נבדקים דיסלקטים לעומת קבוצת הביקורת. השערה זו נסתכמה על ההנחה כי מוכרות המילה תשפיע על אופן עיבודה , מילה מוכרת תעובד מהר , העיבוד יהיה ברמת המילה – מלמעלה למטה מה שיגרום לשיעור החמצה גבוה יותר במילים מוכרות. תמיכה לכך נמצא במחקרים שונים אשר בדקו את אפקט החמצת האות והגיעו למסקנה כי אפקט זה הוא תוצאה של זיהוי מוצלח ברמה גבוהה יותר מרמת האות,אשר גורם להפרעה בעיבוד ברמת האות ולכן יש יותר החמצות במילים מוכרות לעומת מילים לא מוכרות ((Saint-Aubin & Klein, 2001; Saint-Aubin et al., 2004. בנוסף קוראים דיסלקטים בעת הקריאה מסתמכים על עיבוד מלמעלה למטה ומוכרות המילה .(Vukovic et al., 2004) לגבי קטע קריאה חסר משמעות שוער כי שיעור החמצת האות בקרב קוראים דיסלקטים יהיה נמוך לעומת קבוצת הביקורת, היות ולא יוכלו להסתמך על ההקשר בעת הקריאה ויאלצו לבצע עיבוד מלמטה למעלה כלומר עיבוד  ברמת האות , השערה זו נגזרה ממחקרים שמצאו כי קוראים דיסלקטים מסתמכים על ההקשר בעת קריאהBnat et al.,) 2003).  ולכן אם לא יוכלו להסתמך על ההקשר יאלצו להשקיע מאמץ בפענוח כל אות בנפרד. לגבי השוואה בין קטע קריאה רגיל לקטע קריאה חסר משמעות שוער כי שיעור החמצת אות יהיה גבוה  בקטע קריאה רגיל לעומת קטע קריאה חסר משמעות היות ובקטע קריאה רגיל קוראים דיסלקטים יכלו להסתמך על הקשר בעת הקריאה ואלו בקטע קריאה חסר משמעות תמנע מהם יכולת קריאה ע"י הקשר מה שיגרום להם להתמקד בעיבוד ברמת אות ולא ברמת המלה מה שיגרום לפחות החמצות . תמיכה לכך נמצא במחקרה של אלטמן (2003), אשר מצאה כי בקרב דיסלקטים שיעור החמצת האות היה גבוה בקטע קריאה רגיל לעומת קטע קריאה חסר משמעות.
תוצאות המחקר מאששות חלקית את השערות המחקר.
בקטע קריאה ראשון נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות, בנוסף מעבר לקבוצת ההשתייכות יש יותר החמצת אות במילות פונקציה מאשר במילות תוכן, כלומר ב-2 סוגי המילים (פונקציהתוכן) נבדקים דיסלקטים נוטים להחמיץ יותר מאשר קבוצת הביקורת.
בקטע קריאה מילים ומילות תפל נמצא שיעור החמצה גבוה בקרב  נבדקים דיסלקטים לעומת קבוצת הביקורת, בנוסף נמצא כי מעבר להשתייכות הקבוצתית שיעור החמצת האות גבוה יותר במילים מאשר במילות תפל ,כלומר בשתי הקבוצות נמצא שיעור גבוה של  החמצת מילים לעומת מילות תפל. בקטע קריאה חסר משמעות נמצא  הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור החמצת האות, כלומר שיעור החמצת אות בקרב דיסלקטים גבוה מאשר קבוצת הביקורת ללא תלות בסוג המילה(תוכןפונקציה). לא נמצא הבדל בשיעור החמצת אות לגבי סוג המילה (תוכןפונקציה) מעבר לסוג הקבוצה, כלומר ב-2 הקבוצות הוחמצו יותר מילות פונקציה ממילות תוכן. לגבי השוואה בין קטע קריאה רגיל לקטע קריאה חסר משמעות נמצא  הבדל מובהק בשיעור החמצת אות בין קטעי הקריאה, כלומר בקטע קריאה רגיל  שיעור החמצת אות גבוה יותר מאשר בקטע קריאה חסר משמעות. בנוסף נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות במספר החמצות אות. כלומר בקרב נבדקים דיסלקטים שיעור החמצת אות היה גבוה יותר מאשר בקבוצת הביקורת בשתי קטעי הקריאה.
מהתוצאות עולה כי לאורך כל קטעי הקריאה נבדקים דיסלקטים החמיצו יותר מאשר קבוצת הביקורת, מה שמצביע על הבדלים באופן הקריאה.
החמצות מילות פונקציה הייתה גבוהה מהחמצת  מילות תוכן בשתי קבוצות, ממצא זה תואם מחקרים רבים אשר חקרו את אפקט החמצת האות ומצאו כי מילות פונקציה מוחמצות יותר ממילות תוכןSaint-Aubin & Klein, 2004; Saint-Aubin, Klein) & Landry,2005).ההשערה כי נבדקים דיסלקטים יראו שיעור החמצה זהה בין מילות תוכן לפונקציה הופרכה, ניתן לשער כי ההסבר לכך נובע מהעובדה שהנבדקים הדיסלקטים אשר השתתפו במחקר הנוכחי היו  אקדמאים  וייתכן כי פתחו לעצמם יכולת התמודדות עם ניתוח מבני של מילות פונקציה הדומה לדרך התמודדות של קוראים רהוטים.
תוכן העניינים

1             מבוא   1
2            סקירה ספרותית   2
2 .1           דיסלקציה הגדרות ותיחום. 2
2 .2           תהליך הקריאה. 7
2 .3           מודל מלמטה למעלה. 8
2 .4           מודל מלמעלה למטה. 9
2 .5           מודל אינטראקטיבי 9
2 .6           אפקט החמצת האות. 11
2 .7           המודל היחידני 12
2 .8           המודל המבני 13
2 .9           מודל ארגון מודרך. 14
2 .10         מטרת המחקר. 15
3                השיטה   19
3 .1           משתנים. 19
3 .2           אוכלוסיה. 19
3 .3           הליך. 20
3 .4           שיטת עיבוד הנתונים. 20
4                ממצאים   21
5               דיון  30
6                סיכום ומסקנות   35
7               ביבליוגרפיה   36
8                נספחים   43
8 .1           קטע קריאה רגיל. 43
8 .2           קטע קריאה מילים ומילות תפל. 44
8 .3           קטע קריאה חסר משמעות. 45