סקירת ספרות: מבוא 3
סביבה וסימנים לנוער מנותק 4
עבודת המשטרה מול נוער מנותק 5
עמדות וטיפול בנוער מנותק לשילוב מחדש במסלולים נורמטיביים 6-9
הפעלת מודל צדק מאחה וגישור וקבוצות דיון משפחתיות 10-13
עונשיות- סוגי ענישה, חומרת ענישה 14-15
גזענות 16
נתונים כללים על נוער מנותק בישראל ויוצאי עדות בריה”מ ואתיופיה 17-22
סקירת תוכניות לקליטת בני נוער עולי אתיופיה 23-24
מתודולוגיה:
השערות המחקר
5 שיטה 26
מדגם 26
כלי המחקר 26
הליך המחקר 26-27
תוצאות 28-30 דיון 31-35
ביבליוגרפיה 36-37
נספחים 38-57 סקירת ספרות תקציר נוער מנותק הוא מונח המגדיר אוכלוסייה של צעירים המתקשים לתפקד ולהשתלב במסגרות חינוכיות וחברתיות המקובלות על בני גילם, ונושרים בסופו של דבר ממערכת החינוך הפורמאלית (הראל, 2002).
יש הסכמה כי מצבי סיכון בקרב בני נוער מבטאים את מצוקתם וכי נוער מנותק לרוב חש ניכור בחברה , מאבד מוטיבציה להישגים נורמטיביים ועשוי לפיכך להצטרף לחבורת רחוב ולהיות מעורב בפלילים ובעיות נוער מנותק מביאות אותו ליותר הסתבכויות עם החוק ולפיכך להיתקלות עם המשטרה (אדלשטיין, 2002). העיסוק במצבי סיכון בקרב בני נוער בכלל ובקרב בני נוער עולים בפרט התמקד בעיקר בכמה תחומים “מסורתיים”: נשירה סמויה וגלויה ממערכת החינוך, שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים, התחברות נבדלת לנוער משוטט ומנותק, עבריינות וסטייה חברתית. (Resnick
1 996, בתוך אדלשטיין, 2002).
לעומת זאת המחקר הנוכחי יעסוק ביחס החברה כלפי נוער מנותק ובפן שלא זכה להתייחסות מספקת בספרות המחקרית. מחקרים שעסקו בנושא של יחס לבני נוער מנותק או עבריין מצאו כי המשתנים שמשפיעים הם התעללות, שימוש בחומרים פסיכו אקטיביים וכד’. (אפטר ופרוידנשטיין, 2001 בתוך אדלשטיין, 2002). כמו כן ילדים ממשפחות חד-הוריות, הורים גרושים, הורים שמשקיעים את מלוא מרצם וזמנם לפיתוח קריירה ולא מותירים זמן לילדיהם. (Galas, 1994 בתוך אדלשטיין
2 002). דבר נוסף שמשפיע הוא תהליך העלייה לארץ, ומורכבות הזהות הדתית הניכר בעיקר בקרב יוצאי אתיופיה (אדלשטיין, 2002).
| מילות מפתח | אלימות, בני נוער, מוצא, משטרה, נוער, סמים, עבריינות, עדה, עדות, פשיעה, קרמינולוגיה, שוטר, שוטרים |
| מקצוע/ות | קרימינולוגיה |
| מספר מילים | 14833 |
| מספר מקורות | 22 |
| שנת הגשה | 2008 |