תקציר תקשורת סיכונים תקשורת סיכונים היא תהליך אינטראקטיבי של חילופי-דעות ומידע בין אינדיבידואלים ומוסדות. היא אמורה להכיל מסרים רציונאליים ואמפיריים בנוגע לסיכון אך גם מסרים כגון דאגות, דעות ותגובות לאותם מסרים ופעולות ממוסדות לאותן בעיות.
העבודה מקיפה את נושא המחלות והחיסונים בטלוויזיה, איך הטלוויזיה מתנהגת בזמן השפעת ושיאה בציבור.
בעבודה הקפתי את הנושא מכל צדדיה של הטלוויזיה והשפעת עצמה, העבודה מקיפה ועוברת דרך הציבור, הטלוויזיה, משרד הבריאות, קופות החולים לעבודה 4 מקורות והיא כוללת 8 עמודים.
חלק א' סעיף 1
נושא החיסונים נגד שפעת תפס מקום נכבד בשיח הציבור בישראל, ישנן מספר סוגיות עיקריות שסביבן נסב השיח הציבורי. השאלה העיקרית הייתה, היא  האם כדאי להתחסן, ישנן מספר סוגיות שנסבו בשיחה הציבורי סביב שאלה זו שכאמור משרד הבריאות נותן את אישורו והמלצתו להתחסן. חשוב לציין, כי שיח הציבור נובע מהתקשורת (קורבנות החיסונים לכאורה  ושפעת העופות שגרם לבהלה בציבור).
סוגיה ראשונה היא קבוצות הסיכון, כלומר, את הציבור מעניין מי חשוף יותר לשפעת ומי פחות, הציבור רוצה להיות רגוע ובטוח יותר ולכן זוהי סוגיה שמסתובבת בשיח הציבורי, לכן בדו"ח הציבור ישנם נתונים רלוונטיים לגילאי קבוצות הסיכון, שכאמור ילדים עד חצי שנה עוד לא חיזקו את המערכת החיסונית שלהם ולכן מומלץ על חיסון נגד שפעם אחרת השפעת תתפתח אצלם למחלות קשות, קבוצת סיכון נוספת שיש, היא מבוגרים מעל גיל 65 שהמערכת החיסונית שלהם "עייפה" ולכן השפעת יכולה להתפתח למחלות לב בעיות תפקודיות וכו'.
בניגוד לקב' החיסון, שלהן מומלץ להתחסן, ש את הרגישים לחלבונים שלהם אסור לתת את החיסון.
בנוסף, מי שרוצה להתחסן מברר מתי זה הכי אפקטיבי מבחינתך חודשי השנה.
סוגיה שנייה שמטרידה את השיח הציבורי היא כמה יעזור לה לקבל את החיסון, כלומר, הציבור חושש מזריקות, נדמה לו שזריקה לא יכולה למנוע שבוע או שבועיים של חום ואף סיבוכים,-